תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
יפה מאוד!
שיר עם מסר עמוק ומובן, המועבר בכתיבה זורמת ויפה.
המשפט הסופי נותן מהלומה טובה, ומשאיר אותך מסופק.
לטעמי היית יכול לקצר קצת את השורות בבתים, בגלל שזה מתאים למבנה החרוזים שבחרת.
יפה מאוד!
[ליצירה]
חזרתי לקרוא ביצירותייך, ונדהמתי...
איך כל הטוב הזה מסתתר ממני כל הזמן?
משחקי המלים מתפוצצים כמו סוכריות "קופצות" על לשוני. איזו יציקה של "אני" אל תוך תבנית של יופי וחוכמה.
לפעמים בסתרי סתרים, אפשר למצוא אפילו בשקשוקות את הנשמה. לפעמים באמת צריך להסיר את המסך ולפרוץ החוצה.
אהבתי.
תודה!
[ליצירה]
הקסמים שלך חזקים ממני...
לשמוע את Enya בזמן קריאת הסיפור עושה משהו מבורך!
הכתיבה שלך, אוי, הכתיבה...
יפהפה בטירוף! (מצטער, לא מצאתי מה לומר)
תודה!
תגובות