לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן המר ממר
שבליבך.
לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן האש הצורבת
שבחובך.
גמעתי דמעותייך די,
כעת גמעי את
מדמעותיי.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישי זה מקסים! התרגשתי לקרוא, כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מאד חכם ונועז! נסה לומר את זאת לבחורה ונראה אותך! הו אהבתי ועוד איך! אתה מתחיל להפתח כך אני אוהב אותך! חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חד כתער , צורב ובהיר כשמש. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחל תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...." בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות! (ציון: מי אני שאחלק ציונים?) תודה, בועז [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני מרשה לעצמי לנתח: השיר מתבסס כמטאפורה על הסיפור המיתולוגי הידוע של פרספונה, שנלקחה ע"י האדס אל השאול ולמרות שהוחזרה לאמהּ - דמטר, אלת האדמה, התבואה והפריון - חוזרת אליו מדי שנה בגלל גרעיני הרימון שזרע בתוכה כדי שתמלא געגועים אליו. בחודשים שחוזרת פרספונה למעמקי האדמה דמטר משביתה את היבול ומקפיאה את האדמה. כך נוצרו החורף והסתיו. השיר מתרחש בתקופת האביב / קיץ, כאשר דמטר שמחה ונותנת את ברכתה לאדמה. הרקע בשיר גם הוא אביבי בהתאם לזמן - סביונים (המקושרים תמיד לשמחת האלה היוונית), ורוח. המטרה ה"סמויה" בשיר היא לביקור בארצות הגולה שבהן הוצאו להורג ששה מליון יהודים ע"י הנאצים. כאן בא גם ניגוד מסויים: סמל הגויים החיצוני והיפה כנגד מסורת האבות הנוקשה וחסרת הסוף, שתתואר בהמשך השיר. הכותבת מתקשה להבין את אלוקיו של הדורות הקודמים לה, ומדוע עשה מעשים כגון השואה. הזקנה של דמטר מוזכרת בבית הראשון כדי להזכיר את פגעי העבר. דמטר מכירה את תחושת העזיבה - של בתהּ - לארץ השאול, למוות. ביד חזקה - בכוח, בעוצמה, כנגד רצונה. יש כאן גם הרמז ליציאת מצרים, "ביד חזקה ובזרוע נטויה", לסמל שוב את הריחוק שבין שני המסורות - עם ישראל ומצרים (גם הם עובדי אלילים), ואת העזיבה. המסע המוכר של נערים אל מחנות ההשמדה מתואר בחלק השני של הבית הראשון. הכותבת יוצאת כדי לראות את המקום בו נספו הוריו של סבהּ. לא רק זה, אלא גם כדי לנסות למצוא את הממשות בקיום אלוקיו של סבהּ. 67 השנים הם השנים מאז המלחמה ועד היום. הסב נותר, הוריו נספו והכותבת נותרה "מפוזרת" בדעתה ובהבנתה. בבית השני הכותבת מודה בקיומו של אלוקי היהודים כנגד "דמטר" מכיוון שכל הדורות שלפניה האמינו בו, אף שעברו דברים קשים ממנה והכירו את אלוקי הגויים ואת יופיים.. בסוף הבית יש הרמז למשה והסנה, להתגלות האלוקית. הכותבת מראה שהקב"ה התגלה אליה בדרך כלשהי, והיא נשבתה בלהבתו, בנשמתה. יש גם קישור לאש המשרפות. אולי זה היה הסימן. בבית השלישי הכותבת ממשיכה למרות התמסרותה לאלוקים של אבותיה להמשך ליופי של אלוקי הגויים, לתרבותם, ומסמלת זאת בכתיבה סתמית, מתוך הרגל אולי, של החודש הלועזי / אזרחי בראש יצירתה. יש כאן הרגשה שהכותבת ויתרה גם על המנהג הנפוץ להזכיר את שם ה' בראש הדף. ------------------------------------------------------------- איי... ממש אהבתי. שלוש הערות: לא הסתדרה לי החלוקה של המשפט שעשית בסוף הבית הראשון: כמו אפר הוריו בביצות ופיזר --- אותי עמוק מדי. נראה לי שעדיף להוריד את ה"ופיזר" שורה אחת מטה. זה מקשה מאוד על הקריאה. המילה בסוף הבית השני היא, ואֻכּל, כמו "והסנה איננו אכל", כן? ומהו בדיוק הצירוף "נשוכת פרפרים"? אני תמיד מתפעל מרמת הקישור שלך למיתולוגיות ולשאר אגדות ולכמות הידע שלך בנושאים. הרעיונות שלך מוצלחים בצורה מטריפה... כשכתבת "מאי" זה גם הזכיר לי את מאי מהמומינים. חשבתי אולי להכניס את זה לניתוח, אבל זה קצת מצחיק. גם היא ילדה אביבית ופורחת כזו. תורמת לאווירה האביבית שצבעת בשיר, בכל אופן. אימנת אותי קצת בספרות, תודה, ותודה על יצירה מדהימה! נהניתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך. "בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע? אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה. נהניתי, ושמחתי גם בשבילך. בהצלחה בכל אשר תלך, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר. יש גם מקום למצוא את הקדושה שבשכרות, אם האדם הנכון מוזג לעצמו דם ענבים. נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב, כואב... כל מילה מעבירה רטט עז בעמוד השדרה, ובלב. כתוב היטב. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! הרגש מורגש בצורה נפלאה... קטע מצויין. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אך למה מסע? זה כה קרוב וקל... רק לחפור מעט בשכבות הקשות ולהגיע למי החיים... בהצלחה! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימי, אה? יפה... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] האם הגעת למעלת האהבה? צדיק... כתיבה יפה מאוד! אנשים, שימו לב למה שהוא כתב: "לפרגן לכולם". זה באמת עושה רק טוב, לך ולאדם, ולמה לא? תגידו תמיד דברים טובים. זה ממש כיף ומשמח. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה מקסים. הסיפור עצמו אכן היה קצת צפוי, אך עצם השימוש בשיר היה מפתיע, ואף נתן את כל הנפח המרשים לסיפור. רעיון מעולה. את כותבת נהדר. הקדרות שלך מתאימה לי, אף שלפעמים היא נראית לי אכזרית מדי. כל אחד והאופי שלו ביצירותיו. תודה לך... מושלם. א אה אהד אהדתי! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. עוד אחת מאותן יצירות חיזור שלך אחר משלימה? קצת אבדתי בין התיאורים והרעיון, אך כתיבתך נפלאה ונותנת לכל אחד להריח את רגשותיך. במה אברכך? שירבו כמותך, ושיהיו שאר יצירותיך יפות כמו זו. תודה! [ליצירה]
תגובות