[ליצירה]
שיר נפלא המתאר את חיינו כה בקצרה,
בצורה אמיתית ומכאיבה עד להחריד.
מצד שני אינו שוכח לגעת באושר המופק מהם.
תודה על כתיבה מזהירה: חיים
נהנתי, אהדתי ואהבתי!
[ליצירה]
הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום.
באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה
מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים
והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה
נשאר חוצץ!
נכון זה בהומור וקצת אפור,
אך היכן הדור של אז אל מול השחור?
אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר,
וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר
נבין בעצמנו.
אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר
המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות
את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר.
אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי
בעצמי.
אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך.
וכנראה גם את שירך!
ז'אן דארק שלנו!!!
תודה בכל לבי:
חיים נוי
[ליצירה]
מאחר וזו סקיצה אני מדגיש סקיצה על כן הרעיון נפלא
ממצה לחלוטין את כולו ולכן כה אהבתי יצירה זו.
להערות של אסף ארצי: ישנם דברים מספר שהוא
צודק בהחלט אבל במקרה זה עינין הדם הוא נפלא כי אינו זורם מהרגל אלה מהלב השותת והוא מטפורי.
מאחר וזו סקיצה שנבחרה לשמש כמודל לציור המקורי אין לקחת בחשבון את כל שאר הדברים מפני שהם ישתנו בהתאם לצרכים של האומן בשעת ביצוע היצירה
הסופית.
אהבתי והתרשמתי מהיצירה המוקדמת.
תודה חיים
תגובות