לעיתים
האותיות הן הדמעות
שמטפטפות על דף .
ונמהלות בחומר
וברוח
העיתים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] להיטים:) לעיתים פוגשים שירים שהם להיטים בעיני:) אצלך כך שיר הוא כזה. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מכל הדמעות אני אוהב את דמעתך שהיא רכה ולא תובעת ללב קולחת כמו היתה היא דף משיר ללא מלים [ליצירה]
- [ליצירה] ומי כמוך כינרת כשכותבת את תגובה נשמעת היא כשיר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! קצר אך יש בו כל כך הרבה! בברכת "עת להשראה"... רעות [ליצירה]
- [ליצירה] מסר כה עמוק גדול וחשוב המובע בתמציתיות ומכאן כוחו העצום, הגדול והרב. להביע כל כך הרבה בכל כך מעט מילים ויחד עם זאת לשמר על העוצמה- מעיד על כישרון גדול מאוד. כל הכבודדדדדדדדדדדדדדדד [ליצירה]
- [ליצירה] לעיתים קוראים יצירות שכמו תמונה מנציחים רגשות [ליצירה]
- [ליצירה] איי... קצר, רגיש וקולע. יופי של יצירה. השילוב של מחשבה, רגש, אותיות ורוחניות הם שיוצרים את השיר. היטבת לנסח זאת. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] -- עצוב ונוגע, נראה ככתיבה ספונטנית כמו רוקן שק דמעות ונפרמו מיתרי הלב מרוב יגונם [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד וחכם :-) כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] רבתודות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתם וּנשארתם להיות רַשָעַת; הד-זעקות נרצחי-פשעיכם, ממשיך להדהד. שלטונכם במעשיו מוסיף להתרשע; אך מייסורי-הבושת אינו מִתְרַעֵד! אכן, אתה משתמש כאן בביטוי חדש ויפה "להתרשע". אני מת על הביטוי הזה, תבוא עליך ברכה, עליך ועל חוש ההומור הלא מודע שבורכת בו [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו אני חושש שהשב"כ יחקור אותי... המשורר אביב וסתיו נחקר בידי השב"כ -------------------------------------------- [ליצירה]
- [ליצירה] כאחד שמכיר את הגבעות הללו (צפונה לאיזור באר שבע) היטבת לתאר ולצייר את רוחם של הגבעות [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. יש לך קשר עם ירושלמי? [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע ומהנה. תודה על סיפור מאלף עם שיווק חיוביטיסמי... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אתה מתאר אווירה רוחנית מעין עולם הבא חסידי שכזה [ליצירה]
- [ליצירה] ברוח נפנף... אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים. פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק: "נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!" ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה... הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף. [ליצירה]
תגובות