נתת לי
מנגינה מליבך.
בין התווים שזרת
מילות געגועים
וערגה
וכמיהה
וחיכיון
וציפיה
והשתוקקות..
ובין האקורדים,
מרגישה את הלב שלך פועם
ושר לי
את מה שהיית רוצה לומר--
ואין מספיק מילים.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואווו, התיאורים שלך כל-כך מדוייקים. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. ב"ה ממש שומעים את דפיקות הלב מהדהדות בשיר... [ליצירה]
- [ליצירה] שזירה יפיפיה. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זו המלצתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מידי ו ' החיבור נותן תחושה בהקראה של התקף אסטמה..צריך לעבור עריכה.. אבל מצד שני מה אני מבין קנאי, כילי, ארעי זקן ושמן כמוני [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים שהיצירה צריכה לעבור עריכה. המלצתי בגלל הרעיון והתמיהה שגורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] ניגון מהלב חיבור יפה בין מילים ומנגינה שמצליח להעביר רגשות אהבתי את שכתבת כמו שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכנ"ל יכלול בתוכו הכי הרבה שבחים. כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הכרת טובה לאהבה מקסים יקירתי. קראתי כאן המון הכרת הטוב ליופי שקיבלת. שיר פועם שכזה, לא צריך ליותר מלים אהבי בת, אהבי:) כּנרת מתפעמת [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה, אבל זאת באמת קצת חוצפה... (: זה השיר שלי... ומבחינתי - *כך* הוא צריך להסתיים. ואלה שורות משמעותיות בשבילי... [חוצמזה שאם אני אשתמש במילה "נבו" בשיר שלי, אני ארגיש כמו רחל המשוררת. לא שיש רע בלהרגיש כמוה, אבל אני לא כמוה...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל: --- תלולית החול שמש רוותה על תלולית החול- אני ואתה ובלב- אושר שליו. חצאי צבעים, חצאי קולות לא צריך לשאול, לא צריך לענות הבט, הקשב. העבר ידך על חלקת שערי. בלב- אושר שליו. צרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הו, לא יפה בכלל! [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, הבקיאים בספריו של קישון יודעים שהרבה פעמים יצירות חוזרות פעמיים, בשינויי סגנונות לפעמים, ובאותו נוסח בפעמים אחרות.. אניוואי, הסאטירה "זכר צדיק לברכה" או בשמה העממי "יצחק הסוף איננו", מופיעה בין השאר בספר הסאטירות הראשון. *מתקרבת*, אחת שיש לה 12 ספרי קישון על המדף (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה לא ניסה להיות טראגי.. וזה גם לא, לדעתי. פשוט, אל תתייחסו ל"לקח את ליבו" כאל משהו טראגי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קיבלתי. מסכימה איתך (:. את הסיפור הנ"ל כתבתי לשם ההנאה שבכתיבתו. יש בסוג כתיבה כזה משהו נעים, חלק, זורם.. וחוצמזה מזמן טענתי שאני יותר טובה בשירה מאשר בפרוזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ומה בקשר לקניית תוצרת גרמנית? (אמרה ההיא שנוהגת בפולקסווגן). [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
תגובות