גם אם יכחישו את השואה לא יוכלו להכחיש את נס תחיית השפה העברית, ולא יוכלו להכחיש אותנו, אותנו הדוברים בה.
חג פסח כשר ושמח.
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו. חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם. אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית. באהבה גדולה ממני, אודי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן ופרח, למה ? כל המוסיף גורע. משפט אחד שאומר הכול מבלי לפרט את מחשבותיי האישיות. ולכן שמתי כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה... ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת. מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כשמשתפים יש שקיפות. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. החיים מורכבים מרגעים, וכל עוד אנו חיים, מוס שוקולד, מוס שוקולד .... זה מה שקובע. [ליצירה]
- [ליצירה] אלי יקר, היצירה שלך השתנתה במשהו, קשה לי להגדיר, אני מאחלת לך הרבה אושר ורוגע וכל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף ק. טעות עשית כשאיחדת את שירי עם שירך באתר http://www.sign4y.org. ובניגוד להסכמתי לאיחוד הלא קדוש הזה. ביקשתי ממך בפירוש לא לאחד את השירים. וכעת אומר לך בפירוש: שיר זה הוא שיר על אישה מוכה. זאת אישה ששמים אותה גבוה על איצטבא, אם היא תזוז היא תיפול ותישבר. והיא לא הגיעה לשם בעצמה. מישהו שם אותה שם. זאת אישה שאינה יכולה לזוז, אולי אין לה מכונית, אולי היא קשורה, זאת אישה שלמעשה כלואה בביתה ואם תזוז היא תיפול ותישבר כי שם אותה הגבר כאגרטל על איצטבא במקום גבוה ומסוכן עבורה ועליה להיזהר. ובנוסף, הגבר שדד את פנימיותה ולא נותר ממנה הרבה, רק שאריות. וזה כתוב בשיר בפירוש "שאריותיה" ומה הוא עושה בשאריותיה ? הוא חובט אותן. וכך כתוב: "והיא כבדה, לזוז לא יכולה והוא חובט בה את שאריותיה." כל זה מתרחש בבית של המשפחה האידיאלית הזו. אולם כלפי חוץ - איזה יופי, ששון ושמחה, כולם משבחים ומקלסים, היא השולחן, הבית, היא כבוד, איזו בעלת ביית. וחוץ מזה, היא גם חתיכה לא נורמלית משהו, כל כך נשית - "ריח של אישה על ירכיים", וגם הוא הגבר מנצל אותה עד הסוף , את המסכנה שכלואה למעלה על האיצטבא כבדה ולא יכולה לזוז ורק שארית - בלילה הוא עושה בה את מעשיו. אני ביקשתי ממך לא להשתמש כך בשיר .עשית מעצמך צחוק כי אינך קורא שירים עד הסוף, רק באופן סלקטיבי, והתעלמת משורות קובעות לגבי המשמעות, ובמיוחד מהשורה "והוא חובט בה את שאריותיה" שאינה משתמעת לשתי פנים. אני מציעה לך להסיר את השיר משם. ליאורה שבת שלום [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] כן. המנחה הכי טובה בעולם ההפוך שלנו [ליצירה]
- [ליצירה] נ.ב. וקיבלתי תגובות והתנצלויות ואמרתי להם שישאירו כפי שהוא ובשבוע עבא שיעבירו עוד מייל לתאריך באמצע השבוע. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה לאסף טרמפיסטים ולקוראים: מה עדיף לכתוב שם: היטבת לחטוב את הזמנים, או היטבת לגלוף את הזמנים. כי זמן לא חוטבים. ולגלוף לא אומרים (אומרים לגלף) ... [ליצירה]
- [ליצירה] אמת [ליצירה]
- [ליצירה] שי, זה יפה מאוד ונוגע ללב. הייתה לי שכנה כזאת, למעלה מ-90, אך היא הייתה אומרת: "אלקים שכח את מספר תעודת הזהות שלי." שנה טובה ומתוקה ליאורה [ליצירה]
תגובות