[ליצירה]
אז זהו שלא
מה שניסיתי לאמור זה שההתיחסות אמורה להיות שונה, גם מבחינת האדם הקטן. הוא צריך להבין שיש אמת מוחלטת, ויש את מה שהוא רואה.
נכון, לפעמים אין ברירה, וצריך להתנהג קצת לא לפי האידאל, אלא לפי המציאות העקומה, אבל אסור לשכוח שזה רק עיקום, ואת המטרה האמיתית הסופית. לעשות את ההבדל הזה.
ולא, לא יצא לי לקרוא את זה. זה ספר שלו?
[ליצירה]
:-)
התחושה האפופה, נוסטלגית, עמימות מחבקת שכזאת שליוותה אותי לאורך הקריאה... עשית את זה מצויין!
ומשפטים כמו "הרמזור מסמן אפור", או הדרך שלא רואים את סיומה, ושאריות של צמחים בחזית הבית...
וכל הרעיון, בכלל.... נפלא!
[ליצירה]
יפה :-)
ביצוע יפה מאוד, הצלחת לדעתי לשחק עם המילים כמו שצריך, כדי להגיד מה שרצית. (זה נשמע פשוט, אבל לפעמים זה מאוד קשה, עשית את זה מצויין!)
ואם כבר התחילו דיון פילוסופי, אז עם המסר עצמו אני לא מסכים. האדם הוא נזר הבריאה, כל העולם נברא בשבילו, זה נכון. אבל מצד שני, כל המציאות היא ע-נ-ק-י-ת, והאדם הוא כ"כ קטן לידה... לא רק מבחינה פיזית, גם באופן רוחני. קשה לראות איך שני הדברים משתלבים, אבל בכ"ז, יש חיבור בין הדברים, והוא לא תמיד לטובת האדם...
תגובות