ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן? הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב. מיטיב לבטא את הפרדוקס. המדיום הוא המסר (?) העלה בי מחשבות, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ~ אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם. אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום. אהבתי את כתיבתך. חיים יפים בעזרתו יתברך~ [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה.... עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - - [ליצירה]
- [ליצירה] . גווילין נשרפין ואותיות פורחות... [ליצירה]
- [ליצירה] אלה החיים האמיתים... אלה שבהם אנחנו שותקים כי כמו שאמר הרב'ה מקוצק שהשתיקה היא הזעקה הכי גדולה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר אמיתי. תמיד כשיש שיר שמתחיל בו' זה גורם לי הרהורים. והעדפתי אותו על הראשון בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן וואו. נהניתי. אוהבת סיפורים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תהיה בריא, שנה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ודווקא אני מבינה אותך, ואני חושבת שטוב עשית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמנם מוכר, אבל חזק גם בקריאה שניה ושלישית.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פופקורן זה מגעיל, במסיבות-פיג'מות-לבנות-בלבד אוכלים שוקולד. ומצטערת שלא הצעתי לך חיבוק, פשוט היד כואבת לי ממש. --- כן.. "אחזתיו ולא ארפנו", זאת אחת הבעיות של העם הנשי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הווו.. חמודימיייים!! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... כואב. קשה. מעלה אצלי שוב שאלה שמישהו שאל פעם- האם אדם יכול לכתוב על חוויה עמוקה שלא עבר מעולם? אני עוד לא יודעת לענות, הרגשתי שהצלחת להתקרב לזה קצת, אבל עדיין- לא עד הסוף, וב"ה שכך. יצירה מורכבת, מבחינת התוכן וגם מבחינת הכתיבה. צריך להתעמק כדי להבין הן את ה"עלילה" והנפשות הפועלות, וגם את מה שמתחבא מאחוריהן. אני צריכה עוד לחשוב על זה, אחרי קריאה שניה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, שיר, רק לגבי הסוף של התגובה שלך-- לדעתי זה פחות "אסור להתעלם מהאמת שיש בדרך הזאת", ויותר "צריך לנסות לברר איזו אמת חסרה אצלנו". ונעם, תכתוב מכתב תגובה. [ליצירה]
תגובות