[ליצירה]
נגה נגה
נראה לי שאת מפספסת את כוחו
של "במשפט אחד"
כוח שאומר :אמור הרבה וכתוב מעט
(כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח)
התחושה שלי היא שבחרת ב"דרך הקלה"
נתת משפט שמאפיין שפה של ילד
ושעשעת את עצמך,חסר מימד נוסף
[ליצירה]
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
יאיר-
אם אינני טועה ה"שפחה" יכולה לציין גם כניעה, ענווה והצטנעות בפני אדם חשוב. למשל כשהאישה התקועית אומרת לדוד "תדבר נא שפחתך אל אדוני המלך" וכך גם לכל אורך אותו הפרק.
וחוצמזה, יש כבר החלפה במקרא בין שפחה לאמרה וזה קורה אצל הגר שבפרק ט"ז היא שפחה :"שפחה מצרית ושמה הגר" ובפרק כ"א: ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת.."
ונגה נגה-
אינני אוהבת את הרעיון, משום שמצאתי אותו גם בי והוא לא הרגיש לי נעים.
וזו מחמאה כמובן להבחנה שלך וליכולת שלך להביע אותו בחדות.
[ליצירה]
כואב ונוקב
מכירה מקרוב סיפור כזה. יש גם ילדים בדרך. אז אולי אפשר ללמוד ממך כמה דברים, אבל אולי אתה תוכל ללמוד בהמשך, ומוטב לפני שהילדים באים כי אז זה הרבה יותר קשה, ששום דבר לא חייב להיות סופי או סופני. שום דבר שלא תרצה בו.
[ליצירה]
סתם כך נתקלתי
והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת?
[ליצירה]
ילד טוב ירושלים
הגעתי לכאן מן הנתיבים, לפי התאריך וכמות התגובות, ממש בוששתי. כמו גם הגאולה, שלא כמו הזעם.
רוצה גם לתת הפנייה ליצירה בהשראת העיר, קרוב יותר לכניסה והיציאה ממנה.
[ליצירה]
כל הכבוד
ארז, איך אתה עושה את זה?
משרה כאן הרבה סימפטיה, אמפתיה ורוך, דווקא עם תכנים כשלך, דווקא באתר כזה, דווקא בשעה שבו אנשים כמוך, לכאורה כמוך, עושים כל שלאיל ידם לזרוע הרס ולשחת, להשריש הנגע. אתה במקום זה רק נוגע.
[ליצירה]
אשרי הגפרור..
אשרי הגפרור:
הוא חפ"שוט שריונר לא פחות ולא יותר. מה שעשו מהילד, הו גוועלד. לפחות לא לקחו ממנו שניים: הומור מקורי ותורה.
חג שמח - גפרורון ולכולם