כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך.
רגע...
מה אפשר לשנות...?
איזו ביקורת אפשר להעלות פה...?
מה מפריע לי?...
טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה.
[ליצירה]
תגובה נאותה
כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך.
רגע...
מה אפשר לשנות...?
איזו ביקורת אפשר להעלות פה...?
מה מפריע לי?...
טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה.
[ליצירה]
ביקוֹראתי
יש בעיה קשה עם החריזה: "קודר-עוצר-עובר-קָר- לדבר"
ודלעתי אחד ה"אף"ים מיותר.
גם המשקל בעייתי,הקראתי את זה לעצמי וזה הפריע לי.
הדימוי עם הכנפיים נראה תלוש מהיצירה, כאילו הגיע משום מקום.
[ליצירה]
מילתא דבדיחותא
יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות!
אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר)
ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי!
בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס:
אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק,
ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר.
מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב.
ועוד דבר:
אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר!
יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני
"פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה.
זו דעתי.
אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג..
באהבה והערכה-
ממזי.
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
.
יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך.
באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר.
רק ישועות ונחמות.
[ליצירה]
114
מצטרפת לשרשר,
מיקה מוה? אין אחר!
והיא על בגרויות תכתוב,
כי היא חושבת שזה טוב.
היא לא יודעת עד כמה מסוכן
לכתוב על עניינים כאלה כאן-
כי יש כאלה,לא נעים
שבחוסר נינוחות נעים
כשנזכרים הם בתיכון
ומה עשו אז לא נכון-
איזה ציונים קיבלו,
ואיך ישבו והתאבלו
במחשבות על עתידם,
ולמה לא למדו מוקדם...
אני אחד מאלו ש
היה להם ללמוד קשה
ואם אוכל להתפרנס
ודאי יהיה זה דרך נס.
בקיצור ובלי הטפות של זקיינים
לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים,
אומר תודה לגברת מיקה
שאת השרשור כאן לא הפסיקה
ויחד עם מי שעוד לא התעייף
ל 120 נגיע בכיף.
תגובות