[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
אה, עכשיו הבנתי את השמלת לבן.
מית', אם החריצים לא מונעים ממך את רעד הסתיו, אז לא נשחק הסף לגמרי.
|מצטרפת לתהיית הינקי ועונה לעצמי שכנראה עד מאוד. ועוד נכונים לנו הפתעות.|
[ליצירה]
קראתי באיזה ספר ("קירות דקים מעץ של נתן שחם) על סצינה כזאת, שזוג זקנים על ספסל, והוא קולף לה תפוח, והצופה רואה בזה את התיקון לחטא הראשון.
וחשבתי על היצירה המתוקה הזאת.
[ליצירה]
יצירה שצריכה הסבר היא יצירה חזותית לא מוצלחת. היצירה צריכה לדבר בפני עצמה. אי אפשר היה להבין את כל הדברים שהסברת בתמונה העצמה ולכן בהיבט הזה די פיקששת. אבל, כן היה ניתן להבין דברים אחרים (כמו שכיסוף הבינה).
ואני לא מזכימה עם פוטו בניקיה השונים, יש עניין באסתטיקה נטו. במיוחד בתחום החזותי.
אהבתי מאוד את הפוקוס, את כיוון פני העז ואת הכותרת שהתאמת. בזה העברת את המסר שלך, לא את הפילוסופיה ששטחת בתגובתך.
שבוע טוב.
ערוגה.