המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
האמנם שני עולמות קטביים?
או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה...
שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני,
אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון...
או שלא...
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
[ליצירה]
נהדר!
טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים.
קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה.
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
אולי נייחד קטגוריה מיוחדת לשמואל ירושלמי?
הרישירה זה לא, קטע אולי בשמעות הצינית, וגם בקושי דעה. אבל משומה, כמו שזרבה אומר, היצירות שלו גורפות תגובות שלא היו מביישות את נסיכי צורה.
זרבה, אתה לא הולך לשומקום, לשב"כ יש עבודה רצינית עכשיו עם מתקרבת ומנסה שוב.
:)
[ליצירה]
*.
מממ, על דברים כאלה שותקים. כמו ששתקתי כשסיימתי לקרוא. גם בפעם השלישית. וסביר להניח שאני אקרא שוב ושוב, ובכל קריאה אגלה משהו חדש. כמה שנכתב בגלוי, כמה שהוטמן בנסתר, וכמה יש בין ובשניהם.
ערוגה.
[ליצירה]
הרעיון מצויין, גם ללא התערבות בצבעים שדי הופכת את המסר לפירה בכפית.
לשם ההגינות היה ראוי לציין שזה עיבוד לתמונה לא שלך. (אלא אם כן זאת תמונה שלך ואז אתה מפורסם).
[ליצירה]
עינת, יש לך שפה עשירה, אבל מבנה השורות קצת מקרטע וחבל. "שחשפו" מי חשף? למי נחשף? משהו שם לא מסתדר תחבירית. אם שמת וו החיבור ב "ואנכי" אז לוותר על הנקודה בסוף פרקי חייהם, זה נשמע קצת כמו זריקת קלאץ', זה חוזר גם ב"ספרים מרשימים. שינעימו".
אבל אחלה שיר על אחלה שבוע.
[ליצירה]
יש לך כישרון מיוחד מאוד לתאר סיטואציות ספציפיות, ולהעביר אותן על הצבעים, הרעשים והקולות.
אבל, הפיתוי למשחקי מילים לפעמים מעמיס על השיר דברים שהוא לא יכול להכיל. בנוסף, קטיעת השורות מקיפה את השנינות בשורה של אורות מהבהבים ומסיחה את הדעת, וחבל. על דברים מהסוג הזה נאמר "והמבין יבין"- מי שלא הבין גם הקיטוע לא יעזור לו ומי שהבין נקטע לשווא.
וחוצמזה, זוהי רק ההתחלה להלהלהלהלה.
מנסיון.
תגובות