תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
זו דמות שכתבתי עליה פעם משהו ואם לא בדיוק עליה אז יום אחד.
יפה שמצאת כאן את האסתטיקה, האיש הזה כמה שישמע מוזר הוא יפהיפה הודות לקומפוזיציה ולמה שניתן לנחש או לדמיין עליו.
יש עתיד קידו...בהחלט יש...
וזהו..אין לי יותר מה להוסיף ולומר מלבד ש...
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
[ליצירה]
וואו...
ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה..
יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי?
בכל מקרה זה מקסים-
ליתוש.
[ליצירה]
קומפוזיציה נהדרת-
לא הצלחתי להבין אם זאת השתקפות או נוף ניבט, אבל זה טוב לכאן ולכאן. החלון כמסגור הוא רעיון מוכר, אבל הקומפוזציה המאורכת היא טובה מאוד, והמינון של הקיר טוב מאוד.
ואולי זאת רק פרשנות שלי, אבל הניגוד בין החלון הישן, הבניין החדש, שלפניו מסתתר בניין ירושלמי טיפוסי יוצר ניגודים מעניינים, מהאלה שאפשריים רק בירושלים, ומצדיק את שם התמונה, למרות שבמבט ראשון גם לי היה קשה איתה
יוחאי, אתה משהו משהו. תבוא יותר!
[ליצירה]
לאור התגובות כאן, 60 שניות על זכות הקיום של סאטירה בחברה דמוקרטית:
כוחה של הסאטירה וזכות הקיום שלה הן מתוקף היותה כלי נוסף למחאה חברתית. הסאטירה לא אמורה לשעשע- אם תכלית הסטיקר היא להצחיק הרי שזה הומור וולגארי ונמוך. הסאטירה מטבעה היא מפתיעה ומחוצפת, ולכן יש בה מימד קומי, אבל לא *מצחיק*. זאת לא בדיחה.
אלדר יצר כאן סאטירה שלטעמי מוצלחת מאוד, דווקא משום שהיא בועטת בלב קונזנסוס. זאת הייתה כוונתו של היוצר והוא עשה זאת בדרך מתוחכמת, אבל גם מהאוהדים וגם מהחולקים יצאו תגובות שמפספסות את המטרה, ומדרדרות את במת התגובות וחבל.
אלדר, זה טוב. תביא עוד.
ערוגה.
[ליצירה]
אני חייבת להדגיש מילה אחת של סומסום- "חלקית". כי אני הייתי אתמול בחממות של עצמונה, וכמות הציוד והשתילים שנזרקו שם בגלל קוצר הזמן ומכיוון ולא ישרדו את ההעברה, עצומה.
התמונה הזאת משולה לאדם שאיבד את כל חושיו וגפיו בפיגוע, ובאים מיד אחרי ואומרים לו שהעיקר שהוא חי.
אל תתני למראה עינייך להטעות אותך קצת, הנזק בל יתוקן. גם אם הקרווילות נוצצות, וחלק מהחממות מוקם שוב, הנזק בל יתוקן. אני מזמינה אותך לעיר האוהלים בצומת יד מרדכי, אני בטוחה שתמצאי שם מה לצלם.
[ליצירה]
צדיק, זה סיפור טוב מאוד, אבל קצת מאומץ מידי. תפה קצת, ותן לסיפור לעשות את שלו. אני יודעת שזאת לא ממש הערה קונקרטית, אבל אין נוסחאות קונקרטיות בעניין הזה. בחרת במרכיבים חזקים, וצריך להאמין בהם שיספרו את הסיפור.
והם עושים את זה טוב מאוד.
ערוגה מצומררת.
תגובות