[ליצירה]
אני חושבת שהרקפות קצת הולכות לאיבוד בתשליל הזה. אם ממקדים את תשומת הלב בהן הן נראות טוב, אבל עם הסלעים והצמחים ברקע הן מאבדות מהיופי. כדאי לך לנסות שוב מזוית קצת שונה.
רעיון יפה!
[ליצירה]
הזווית הנכונה, השעה הנכונה, הצמח הנכון.
לא מבין גדול אני בנושאים חזותיים אך דבר אחד ייאמר לשבח התמונה:
נסה להשליל את התמונה ופרח הרקפת ייראה כמרגמה.
נהדר לי בעין.
פאתוס.
[ליצירה]
היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב.
ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר..
תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח.
[ליצירה]
אהבתי כל כך ..
בחסידות יש מושג כזה שאחרי ה"אנחה" מגיע ההתעלות ... המחשת את זה יפה !!!!!
כשאדם נוגע בנקודה הפנימית של האמונה, משם הכל כבר שמח .. הוא מרגיש את עצמו שלם, לא משנה איפה הוא יהיה הרי הוא מחובר לנצח.
תודה ,שירלי
[ליצירה]
טעות מצערת
נראה שאורי קצת נחפז
להגן על היקר לו אף מפז
כוונתי ודאי לפרטיות
שנשמרה ללא לאות
ועתה בבוקר צח
[אולי היה זה ערב זך?]
בטעות המשורר
חרז היכן הוא מתגורר
הן לא מ. זר פרחים גילה
לאן לשלוח חבילה
ההפך כאן הוא הנכון
אכתוב את זאת בבטחון
אורי סתם רצה לחרוז
אולי מיהר גם לארוז
ולכן שיינקין כתב
כשהתכוון לבית מרב
לא היה כאן רמז כלל
רק חרוז תמים ודל
ובאותה מידה, או בכפליים
יכל לכתוב ירושלים
אך החרוז עליו העיב
לבחור בצפון תל אביב
ואורי אז בחפזונו
להסתיר את ארמונו
גילה קבל עם ועדה
שיש צדק בחריזה
וכך יצא שהוא עצמו
הסגיר אלינו את מיקומו
לא לחינם אחד טען
"החיפזון מן השטן"
ובמחילה נעבור נושא
מיצינו כבר ת'ענין הזה
רציתי להגיד לכם
רק משהו לגבי השם
נכון שכאן ובעוד הרבה
מקומות, אני קצת מתחזה
וכותב לי בשם עט
ולא השם שְלי באמת
למרות שיש לכך סיבה
יש לי החלטה די חשובה
והיא שלא אסתיר בכח
ולא בשכל ולא במח
את זהותי, אלא אנסה
ולא נורא אם יתגלה
איני נוטר טינה או כעס
רצון לנקום, להשיב לו מעש
אני שמח על כל מה שקרה
ואשתדל רק להוסיף שמחה
אני רוצה עוד להתנצל
בפני כל מי שהתעצל
ודילג שורה או שתיים
וחיפש קצת בשוליים
מילה שלי על שידוכים
על שאיפות וחיכוכים
על כלות וחתנים
שכאן עוברים ומתכננים
את חופתם עם השלובים
בדתיים של השכנים
אך לי יש כלל מול המחשב -
לא מבין, אז לא כותב!
נ.ב.
אם כבר כל הדתיים
השתלבו בחוק מתאים
נראה אם זה אכן יפעל -
מי אותי מכיר בכלל?
[ליצירה]
95
תמיד נפשי היתה בוחרת
מה לכתוב שם בכתורת
הנושאים מגוונים
כל שורה הם משתנים
מה כבר עוד אפשר לכתוב
מעל לראש חרוז רטוב
ואז מישי אחרת באה
וסיפרה שהיא ספרה לה
כל תגובה כאן בשרשור
לא החסירה אף סיפור
ואני בתוך צלחת
לא אטמין ידי בנחת
אשר על כן יצאתי אז
לספור תגובות מראש עד פ"ז
וגיליתי עם רון ושמחה
שמישי פשוט מאוד צדקה
ועד שזמן לכתוב פיניתי
רק לצ"ה מוניתי
כעת בזכות מישי אחרת
אדע לכתוב שם בכותרת
את המספר של התגובה
למען הקל על הספירה
וגיליתי דבר נוסף
עמדתי כאן על הסף
בתגובה שש וארבעים
לפני החצי, חברים.
על כן על פי סימן מובהק
אבוא אל פנים - לא למרחק.
עכשיו אברך את הנועזים
החדשים שתרמו לכאן חרוזים
לא בשמות - שלא אשכח
בטעות מישהו שלא יסלח.
[ליצירה]
לא מסכים
אם אני אוריד את הלהפך אז המשפט יאבד את התסמיך העגמומי שהיה לו בראשית דרכו.
חוץ מזה גם ההפך הוא נכון.
וחוץ מזה שלושת השבועות עכשיו, ואם אני אוריד את הלהיפך אתם תשמחו, אז אני לא אעשה את זה.
[ליצירה]
139
סוף סוף שוב כאן בחרוזים
רואים תגובות, דברים זזים
למרות שנהיה כאן קצת מפחיד
איומים, סחיטות - יש להכחיד!
אני שמח בשמחתנו
שעוד באים לחרוז אצלנו
ואין לי דבר בכל העולם
נגד ממזי הטוב והמושלם
רק באתי להדבק כאן בבוראי
כמו שנאמר - על אף שהוא פלאי
אפשר לדבוק במדותיו
וכך להיות דומה אליו
ויש אחת מיוחדה -
שמה "מדה כנגד מדה"
אז רק הזהרתי את הפורח
שלא נראה את שכלו בורח
מחוץ לגבולות הוגנים ויפים
למען אושר כל המשתתפים
ומלת סיום לאורי האב
לא רק על ממפ"ר אני מסתיר עכשיו
יש לי נתון על חיה פראית
שיודעת לבחור ישיבה תיכונית...
והופ! הנה את עצמי הסגרתי
אני בוגר המוסד שאליו רמזתי
*****
ולבסוף אחרי שגמרתי לחרוז
את היומן הנוכחי צריך לארוז
ולציין שעושים צעד שמזמן לא עשו
נכנסים עוד מעט לשנת תשס"ו
אז שנה טובה לכל מי שכאן
ומי שלא - מזומן ומוכן
להכנס ואתנו לכתוב קצב
שנת אמת ושלום וטוב ללא עצב