[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה:
המגיב : תמי גבאי
תאריך: 18/9/2005 16:14:11
התגובה : (56430)
אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים.
כל אחד צריך את הקצב שלו (-:
תודה לך.
--------------------------------------------------------------
המגיב : רעות מגן
תאריך: 18/9/2005 17:04:54
התגובה : (56431)
שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-:
-------------------------------------------------------------
המגיב : אילה אברהמי
תאריך: 19/9/2005 00:39:27
התגובה : (56489)
פשוט כך. וכך היה.
--------------------------------------------------------------
המגיב : ליאורה לוי
תאריך: 19/9/2005 20:19:15
התגובה : (56563)
שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי...
הכי אהבתי את הראשון :-)
[ליצירה]
יופי ( |-:) זו כל חכמת החיים. אילו כולם היו רואים כך את החיים, היו הרבה יותר אנשים מאושרים בעולם. גם בגיל מופלג כגילי, כך אני רואה את החיים.
(אגב: אשרינו שזכינות לחיות בעידן האינטרנט שפותח לנו צוהר לאן שרק נרצה לחקור ולהרחיב את הדעת ומבט על היקום המסקרן)
[ליצירה]
דיאלוג
שלום מאיר,
אני מדבר בשם מר מונולוג, זה שפנית אליו "אלוהים". אינני רוצה לפגוע במאמינים ולכן אני קורא לזה שפנית אליו בשם שונה. בעצם אני מאמין שלכל אחד יש איזה "אלוהים קטן" בתוך נשמתו ולזה שאתה פנית קראת מונולוג ואני מדבר בשמו. אז כיון שאני האלוהים הפרטי שלך, והלכתי אתך כל הדרך, אינך יכול לשלח אותי בבושת פנים. כי אם אתה תמות גם אני אמות. אני שומר עליך כמו שאתה שומר עליי, ואני חושב שעשינו את זה די יפה ביחד נוכח כל הדברים הקשים שעברו עלינו. לי יש כרגע תפקיד קשה מאוד: לתדלק אותך למשימות הבאות, שגם הם לא יהיו קלות, ותאמין לי אני יודע (שכחת ? אני אלוהים). אבל עד כה עמדת בהם יפה ולא איכזבת אותי ואני בטוח שתמשיך לא לאכזב אותי. אני מכיר אותך.
דוקא הקושי שלך הוא שיעזור לך לעמוד בהמשך ואף להתעלות למקומות שלא הכרת במשך 27 שנותיך. אז תן לי יד ונמשיך לצעוד יחד בדרך. שלך מונולוג
[ליצירה]
השיר הזה הוא אחד השירים היותר יפים שקראתי באתר. אינני חושב שצריך להוסיף או לשנות. אף על פי כן יש משהו בהערה של יורם . אני חושב שלשבץ את המילים האחרונות בבית שתואם את המבנה של הבתים האחרים, לא היה מוריד מערכן ואולי אפילו מדגיש אותן. ככה הן נשמעות כשתי מילים שאת רוצה להגיד אותן, אבל הן לא חלק מהשיר. השיר נועד לתת פאן פיוטי לשתי המילים האלה וחבל להפריד אותן. כדאי לנסות רק כדי לראות איך זה, ושוב, מבלי לפגוע בשיר המקורי, שהוא מקסים .
[ליצירה]
שי ידידי,
השיר הזה מכיל שני חלקים.
חלק ראשון הוא הפנטזיה.
אני מפנטז שהיא מסתכלת בי, אני מנחש שהיא מפנטזת עליי.
ואז בא החלק השני: ההתפכחות: זו רק פנטזיה שלי שהיא מביטה בי.
כן - זו מהותה של הפנטזיה !
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי מאוד מאוד, בייחוד השורה הראשונה: "פרידה אחת יותר מדי" - האם יש מקום לחרטה - האם אין מקום לחרטה? שירים עם סימן שאלה משאירים מקום למחשבה. (: מסר ברור