[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
למעוז צור שלןם,
תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו.
באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה:
"שמא אנחנו שונים זה מזו
ולא נוכל לרקום עתיד, משותף
של שני אנשים שונים".
ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)"
[ליצירה]
לגרשון הולצמן שלום,
תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים.
שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר
[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
[ליצירה]
לצורה הנחמדה שלום
אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך
[ליצירה]
היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה.
לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים.
בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור?
[ליצירה]
שיר תמים ומשרה אופטימיות. כתוב יפה וזורם. הבעיה שהמלאכים עסוקים מדי, למנוע עוולות, ולפעמים אינם מספיקים לשמור על ילדים בעריסה, ומה שאנו יכולים להעניק להם, אלו רק שירי ערש.
(הערה: צריך להיות "יקיץ" ולא "יקוץ")