[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
אודיה,
אגיד לך למה השיר הזה כל כך מצא חן בעיניי:
חשבתי שרק אני חולה במחלה האנושה שנקראת:
אסוציומניה, והנה מצאתי עוד אחת תודה לאל.
אז הנה שרשרת האסוציאציות שלי:
למה עלו דמעות בעיני ערוגה (המגיבה הקודמת) ?
כי בערוגה גדל בצל. ערוגה חתכה בצל ודמעות זלגו מעיניה. בצל חתכה, תודה לאל, בצל תודה לאל, בצלאל, בצל חתכה לשניצל, שניצל עוף, עוף לכפרות, זו כפרתי, הכפרה והדמע, הכפרה והדמע גרים בטריפות הדעת, והדמע בערוגה, בערוגה המזילה דמעות חס וחלילה וחוזר חלילה.
[ליצירה]
אכן כוונתי להסתכל במראה הפנימית, להתבונן בעצמך, לא כפי שאתה נראה בעיני אחרים, אלא במראה שנמצאת בנשמתך ובאישיותך, ואז המסר איננו כפול. אנא עיין בשיר שפרסמתי פעם: "דברים שרואים בחמש". אתה הבעת את אותו רעיון בדרך משלך: קצרה ברורה וקולעת, ותגובתי מתייחסת באהדה לדרך שלך להביע את אותו רעיון.
כל טוב מסר (ברור)
[ליצירה]
מעולה ומרשים
זו יצירה למופת שאין רבות כאלה באתר.
זו פואמה על העולם החצוי שבו אנו מנסים לשרוד שלמים כדי להישאר שפויים במציאות מטורפת..
מאידך גיסא להישאר שפויים מחייב להביט על מה שיש ואפשר להיות בו מאוזן, להבין שלהיות מאוזנים זה להיות קיימים ושזכינו בחיינו אף על פי שההסתברות שלנו להיוולד היתה נמוכה מלכתחילה. אני אמנם אינני כותב פואמות ברמה כזאת, אבל בשביל שתבין את הגישה שלי, אנא קרא את שני ה-"שירים" הקצרים האחרונים שכתבתי: "בר-מזל" ו-"נשמה".
ושוב ההשקפה שלי (אולי הנאיבית במקצת) אינה מורידה כהוא זה מערך הדברים שאתה חווה וכותב עליהם ברמה איכותית כל כך. תבורך ותמשיך לכתוב ואני אמשיך להגיב.
מסר חד וברור
[ליצירה]
120 יצירות זה לא מעט.
20 ימיהולדת זה לא הרבה.
כמה ימי הולדת אהבת ?
כמה מהשירים שכתבת את אוהבת ?
כמה שירים שכתבת היית מקדישה למי שאת אוהבת ?
[ליצירה]
[ליצירה]
כנראה שדעתי על שירה צריכה להשתנות. לפי שמך אתה פרוזאי. לפי סוג היצירה זו שירה. היא כתובה במבנה של פרוזה, אבל זו שירה. רב בה הנסתר מן הנגלה, ובכל זאת נשביתי בקסמה . היא עדיין על שולחני ואמשיך לקרוא בה ולחקור את הצפון בה.
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....
[ליצירה]
אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא.
"משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע"
דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות:
"השקט, הנכון, המפוסל בזהירות
לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה"
מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה
"ירושלים קברים סביב לה
שיכורה מאבק וממוות
וצחוק ילדות אקראי על הדשא"
בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה.