[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
1.)
אני פשוט משתגע
זה היום ונורא לא נסלח
בלבבי השביר חיש פוגע
שירשור שמזמן לא קלח.
2.)
אני פשוט לא מבין
היכן הם ערכי תרבות יון הדגולים?
איכה התאטרון נזנח ויחשב פיגולים?
איה!
הבריאות שבאתלטיקה
היופי שבאסתטיקה
הגאונות שבמתמטיקה...
ובמקום כל אלה אבוי
שירשור-מטופש-מתמשך-ללא-סוף אבוי
3.) סיכום ללא עת
נר רביעי רבותיי
ואני מזדעק- עד מתי
פטפוטי הסרק בלי ירק
הבלים פחותים מחרק.
אפשר עוד לחשוב שבלי מרב
העולם כולו ישמם ויחרב,
על כן-
אני קורא בזאת לחצוף
שהסיט ומסיט פה מדיח
לחזור בו מהר ולזכור דומיה
אצעק לו, קולך צפרדעים,
ומימיך שותתים מתוך המימיה,
אם איתי אתה תמים דעים
הנה מה טוב ומה נעים!
ואם זדוני מזימות לבבך יאמרו
"אשרשר עד בלי די עד אין קץ"
לא אני הוא שאצא כנגדך עוד חוצץ
יבוא דברך עליך ואת ראשך האדום יפוצץ!
[ליצירה]
כמה דברים שצדתי בקריאה מהירה: רחל אומרת לך ששקעת יותר מדי, התנתקת וכו' הקורא נפגש בזה פעם ראשונה. יותר מזה- הפסקאות הקודמות ממש הפוכות.. מלאות חיות. (התרוצצויות, מבט חד וסוקר את הסביבה מהר, מחשבות, אף פעם לא בודד. הוא נאבק ומתמודד! )
הצעה לפתרון: אם היו 'יחסי גומלין' ..דו כיווניים בינו לבין דמיות אחרות, זה היה יכול לתת פתח לספר את ההתנתקות מהן.
המשפט האחרון נשמע לי מיותר.