[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
מזכיר לי שירי זלדה
ככה: בבית הראשון המילה דם בוטה. (מילים כאלה אם מפזרים על ימין ועל שמאל מאבדים מעוצמתם) כאן תחליפי אותה.
חולות זכוכית - אהבתי !!!
חץ נושך? את מפנטזת, אבל מותר לך.
כדאי שתפרידי בבית האחרון בין 'עורב' שורה 4 ל 'אך'.
את חוזרת הרבה על ה"לו רק" וזה מצויין. ("ו-לו רק" ה ו' ממש במקום)
בשיר כזה אין כמעט מקום לדיוקים.
בקשר למה שאמרה תחיה(?) אז משוררים של היום לא יותר חופשיים. בכלל לא. אני משוכנע שריה"ל היה נשאר משורר גדול גם בתקופתנו אנו, המודנית. כמוהו שאר אבירי השירה, כותבי החרוזים, המשקלים והכבולים בכללי שירתם למניהם. להפך נראה אותך, אותי וכל כותב מודרני כזה או אחר כותבים כמוהם...
רק אז תוכלי לדעת שכתיבתך מודרנית ומשוחררת באמת. (למרות שזה לא מחייב)
כותב מודרני היום - טוב עדיף לא לדבר.
[ליצירה]
עוד מעט נחמה
אני לא מאמין שאפשר לתאר זאת יותר טוב.
אבל האמת לא התנפצה, ועם כל הכאב הנורא לעולם לא תתנפץ. אך גם אני עד היום מתקשה להתפלל.. כאילו המילים הפכו קליפות שום ריקות.. חסרות משמעות. חסרוני.
[ליצירה]
יש!!!
אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך.
אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות.
שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש.
ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ!