שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
אותו ארמון שבנית ילדי,
שגלים בו שברו חומותיו
שהים בו שפך זעמו
ומימיו
שאבד במצולות
חוף וזרות
יקום מחוזק
וישכן בו מלכות....
רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון....
תגובות