צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח.
צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך.
לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת.
נ.ב.
בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ?
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
אביבסתיובוקר טוב.
הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו.
על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע.
ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו.
אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד.
ושיר יפה מאוד, אגב.
ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים.
ליאורה היקרה
אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו
כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי
שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון
אך כשאת מביאה חומר שכתבת
את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר
נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים
אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"...
ליאורה היקרה
שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר
התכוונתי לשיר מסוים זה
אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים
אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך
נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים
אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד
ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת
נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר
ואם קשה אז ל "סדרת שירים"
ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם
ואילו משורר בוחר ובורר מילים
אריכות לא תמיד שווה טיב
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח.
[ליצירה]
צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך.
לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת.
נ.ב.
בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ?
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון.
המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד.
[ליצירה]
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
[ליצירה]
אביבסתיובוקר טוב.
הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו.
על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע.
ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו.
[ליצירה]
אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד.
ושיר יפה מאוד, אגב.
ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים.
[ליצירה]
ליאורה היקרה
אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו
כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי
שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון
אך כשאת מביאה חומר שכתבת
את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר
נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים
אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"...
[ליצירה]
ליאורה היקרה
שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר
התכוונתי לשיר מסוים זה
אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים
אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך
נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים
אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד
ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת
נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר
ואם קשה אז ל "סדרת שירים"
ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם
ואילו משורר בוחר ובורר מילים
אריכות לא תמיד שווה טיב
[ליצירה]
ל-אנוכי ק. אני חושבת שעינת היא משוררת גם כשכותבת פרוזה והקטע הזה יצא ממקום של שירה ולא פרוזה ועל כן הדברים שאתה (את ?) מציינ(ת) כחסרים לא שייכים שם לעניין. רק הרגע, מגע האבנים , הוויה מתמשכת.
[ליצירה]
במילון לא כתוב שלפועל "דחה" יש מילת יחס "ל" ואני לא מבינה מה זה "לדחות על". אם הייתי מבינה הייתי יכולה לנסות להתאמץ להבין מה זה X הנעלם. ולא הייתי כותבת כאן בכלל אלמלי האתגר והכפפה שזרקו כאן גם לעורכים (כאן ב"צורה" כיבדוני בעשייה זו וזו לי הפעם הראשונה).
מקק קטן וחביב. פעם הסתובב אצלי בדירה מקק לבקן (זו אמת) הוא היה לבן לחלוטין. ואני לא יכולתי לשאת עליו את גליל הריסוס כי בדבר כזה מעולם לא נפגשתי.אז אז אני לא אינטליגנטית. אבל יש לי חשדות לגבי שמך האמיתי.
[ליצירה]
לאריאן - את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד כאן, לא לעורכים ולא להוצאות ספרים, לא למעניקי פרסים ולא לכותבי ההיסטריה הספרותית. ולכל אחד יש את הכישרון הקטן שלו שמתבטא באלפי צורות. לאו דוקא בכתיבה. לי נראה שהיכולת ליהנות מספרות ולאהוב ספרות שווה ואולי גם עולה על יכולתו של יוצר לכתוב. כבר כתב שייקספיר: many a flower are born to die unseen - פרחים רבים נולדו ומתו אלמונים. להצלחה בכתיבה יש משקל גם למזל ולהכרת האנשים הנכונים..
[ליצירה]
מיכל שירה. מהו ההסבר החסר לך ? היום 17.11.2005 מנו בחדשות ערוץ עשר 12 (!!!) ח"כים שעומדים נגדם תביעות משפטים וכולי בשלבים שונים ומשונים. ומבקר המדינה אמר שצריך להחמיר בעונשים (טוב. הם יקימו עוד ועדה אני מניחה.) מהו ההסבר הדרוש לך ? ל"ו צדיקים יפרחו לשמיים עם המצפון של פינוקיו שהתלבש בדמות הצרצר ?
[ליצירה]
כן. מילה חדשה באופנה לאחרונה (בחודשיים שלשה האחרונים נישאת על כל לשון) היא "ראוי". ראוי ולא ראוי, ראויים ולא ראויים. אין יותר טוב ורע, מתאים לא מתאים, מוכשר לא מוכשר, רק "ראוי". מה זה ראוי ? מיה החלטי שראוי ?
אני מזדהה עם היצירה
תגובות