[ליצירה]
המשחק ששיחקת בשיר של נעמי שמר
הניגוד בין השיר למציאות
והמשחק מילים (הקול- הכל...)
מעידים על שיר יוצא- דופן, שאפשר לגלות עליו עוד בקריאה שניה ושלישית ואפשר פשוט להנות גם רק בקריאה ראשונה. מקסים, תודה.
[ליצירה]
קצת אבל הרבה
שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה-
תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב.
גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס...
[ליצירה]
דווקא זה נראה כאילו שאת כן קצת כועסת- כי אם לא היית כועסת לא היית מעלה את הנושא וזוכרת אותו... אני מאחלת לך שתזכי בהכרה בה את חפצה, כי את ראויה לה... שיהיה רק טוב.
[ליצירה]
הייתי עצורת נשימה רוב הסיפור- זה הזכיר לי עבודת בגרות באומנות של חברה שלי, שצילמה בובות בצורה מאוד מאיימת ולא מחמיאה- המסר שהעברת מאוד חזק וחשוב- נהנתי מכל רגע.
[ליצירה]
לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור.
[ליצירה]
הקטע שאב אותי לרגע לתוך הסיטואציה הקשה. גם אותי מפחידה המחשבה על המחשבה. זו שתבוא "אחרי".... קשה להגיד משפטים נוסך "יהיה טוב" כי הכל תלוי בנו, במה שנחליט, שנאחז, שנקבע. תודה לך על הכתיבה, זה חשוב לקרוא דברים כאלו.
[ליצירה]
נושא מעניין לדיון...
אני מסכימה עם מה שכתבת, באמת כשעסוקים כל כך ב"לתפוס" את הרגע, פשוט מפספסים אותו. ויש גם את העניין של חוסר התמודדות עם המתרחש במציאות כשמתחבאים מאחורי העדשה. ובכל זאת, לפעמים תמונה שווה יותר מאלף מילים.
נושא מעניין לדיון, בכל אופן.
[ליצירה]
***
בד"כ אנל'א נוהגת להסכים עם אנשים אחרים באופן מוצהר אבל דגון צודק בכל אמירותיו. ממש הוציא לי ת'מילים מהפה. וגם רציתי להגיד תודה, כי ממש לא בכוונה גרמת לי מאוד לחייך בדיוק בקטע של עצבות, ואין דבר גדול מזה בשבילי.
תגובות