.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אשריך, נהניתי לקרוא, אכן, אני יכול להבין את הביקורות הרבות והמפרגנות שנכתבו לך, .(אהבתי את "בהעדר כתובת אחרת אני פונה אליך"...) עלה והצלח, ויהי רצון שיתקבלו כל תפילותיך. אמן ואמן. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה? (יצא לי שנון..) מכל הפסוקים בשיר השירים דווקא את "ביקשתיהו ..." יש כ"כ הרבה אחרים שיתאימו, שמתארים את הקטע של "קמתי אני לפתוח לדודי, דודי חמק עבר". ניחא. [ליצירה]
- [ליצירה] . טלי,ממש נפגעתי שלא זיהית אותי. זהו. אני עוזב את האתר. חיי אינם חיים יותר.ואם תצטרכי טרמפ לדודים ברחובות, את יכולה לשכוח ממני. אבא. [ליצירה]
- [ליצירה] 105 הֵיי מר אורי תירגע, וב'קשה בי אל תפגע איני חפץ באחיות שהן שנים רבות חיות (למרות שלמרב הצעתי חיות מחמד, כשהתלהבתי מה"בלי" שלה, הייחודי ולה חפשתי ידידים) אז אל לך להיות נרגש ממסירת כל ד"ש... ומישי'לה החצופה היא רק לטרמפים מצפה (ודאי זוכרת היא היטב איך לא הנחתי לה להרטב "זו היא שבצומת לה חיכתה?" התדהמה אותי היכתה) אך כשמדובר במפגש צורה התחצפה הבחורה רק בגלל שהיא לא מרוויחה אותי היא לא מעריכה ובפורום על המפגש כשאני נכנס נרגש היא עושה ממני צחוק צריך נגד זה לקבוע חוק. טוב, די לנגיעות אישיות וגם להודעות טפשיות לכולם שבוע טוב ואל תשכחו להמשיך לכתוב. (תמשיכו, חברים, עד מאה ועשרים...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה ששימע'לה הספיק לומר "שמע ישראל", כי ל"מודה אני" הוא כבר לא יזכה... (ומה זה באמת ה"גוש" הזה שמועך אותו בכד?) [ליצירה]
- [ליצירה] . אני לא יודע אם הם בחרו לשנוא בעיקר בחרו "להשניא" אותנו עליהם מהסיבה הפשוטה שיש לך הרבה יותר גב כשאתה המסכן, הנרדף. אבל עכשיו יש מצב שגם ילדים מסָכנים אותך, ולך תנסה להיות פוליטיקלי קורקט מול דעת הקהל העולמית... [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
תגובות