.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אודה לזמיר, Ode to a nightingale, מאת ג´והן קיטס. תרגום
- The page - דף ללא פשר
- לגלעד. תפילה.
- שיר שמחה
- אֶטְיוּד לִ"טְיוּטָה"
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם. אני לא יכולה להיכנס לעמוד ניהול של חבשוש ושל אריאלה. אין לי עמוד ניהול שלהם! וזה קופץ אלי לליאורה. אנא במטוטא. ושגלעד יחזור ב"ה בריא ושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מישי - את כועשת עלי ? מודה ומתוודה, זו אני. [ליצירה]
- [ליצירה] יציה יפה. אני דוקא לא שמחתי על הבית האחרון כי הוא היה ברור מדי וחסם את כל האפשרויות הלא ידועות האחרונות. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן - לא ברור שהבנתי הכול אבל - אבי התייתם בגיל 13, למד בבית מדרש למורים בירושלים אצל דינור ואולי עגנון, חי כ"מתקדם" (דהיינו כחילוני), לא צם בכיפור ואכל הכול, והביטוי הדתי היחיד שראיתי אצלו היה נר נשמה שהדליק במועדים. לדעתי היה לו ריב עם הקב"ה. הוא גידל אותי ללא אם ושלושה דברים לימד אותי (אבל לא כפה עלי !!!): את ברכת נרות השבת, שש מילים של "שמע" ולהישבע ב"הן צדק". עשה את חובתו. יצא לו להיפגש עם מלכים, עם המלך אמן אללה מאפגניסטן, עם המלכה יוליאנה, עם פידל קסטרו (יש לי תמונה) ואולם חייו היו קצרים והסוף מאכזב. בידו של הקב"ה ניתן להבחין בכך שמצדה של אמי ושתי אחיותיה לא היו ילדים מלבדי, ולאבי ושני אחיו לא היו בנים, רק בנות, וכולם מלבדי בחו"ל, ולא נדבר על השאר, ורק אני יחידה, יהודיה, בישראל שטופת המלחמות נישאתי והולדתי בת ובן וכולי. מה חשב לעצמו הקב"ה כאשר לשש נפשות, שלוש אחיות ושלושה אחים לא נתן ילדים או שלל מהגזע שלהן את המשך חיי היהדות מלבדי (בלי עין הרע) ואיפשר לי לחיות כאן בדור הזה - אין בפי הסבר. אולי במהלך הדורות היו הרבה סיפורים כאלה אלא שלא התאפשר ליהודים לחיות זמן רב ביחד ולהאריך ימים כדי לדעת מה קורה במשפחותיהם. אכן הוא היה טוב אלי וגם לאבי ז"ל. אלא שאבא הלך לעולמו לפני שכל הדברים האלה התרחשו ונגללו לפני. ייתכן שכאן חלק מדרך הנפתולים של אבי. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שבוע קראתי מעין "חיקוי רעיוני" לשיר של אריה סיון בעיתון , מאת רוני סומק כמדומני. גם כן התייחסות לעיר כאל נקבה ברגעיה האינטימיים ללא איפור. יוצרים כאלה הם לא רומנטיים לטעמי. הייתי רוצה שיתייחסו לנקביותי רק כאל נשקפת בראי קסום. נו. טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הזס יקרה, הסיפורים שלך תמיד מיוחדים. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס ... [ליצירה]
- [ליצירה] מי מדברת ? [ליצירה]
- [ליצירה] זאת כתיבה מאוד נקייה בעלת תום עם קריטריונים אידיאליים והיא אינה נוגעת בנושא המדיה, הפופוליזם, הנפוטיזם, כוכבי האופנתיות, וכיוצא בזה. ומקבלת את כל היוצרים אל חיקה כשווים בין שווים ומדברת אליהם בשקט. [ליצירה]
תגובות