.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- Humpty Dumpty- האמפטי דאמפטי
- אחרי שהאריכה ימים
- NEU ATLANTIS
- שִׁיר הַמִּלִּים ( שיר המילים )
- וכשראיתי את קבוצת הנערות
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] תאור יפה ומעניין. הטבע. הגוף. החלום. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. יותר ויותר זה מתגשם [ליצירה]
- [ליצירה] There once was a man with a tool Who honed it every day Till one day woe what happened He outgrew his tool and its ways His personality developed beyond that And his tool stayed in its sheath He used it only on special occasions And was none the less for this דרור, שירך אכן דו משמעי ולכן הרשתי לעצמי להתבדח קצת על המשמעויות ואם זה לא בסדר אני מתנצלת [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים [ליצירה]
- [ליצירה] את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה. . [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. לא יורם. מסר כפול. ההודעה הקודמת הייתה בעבורך. מילון אבן שושן מציין שניתן לכתוב זמן גם בפתח וגם בקמץ. וכל מה שכתבתי תחת השם יורם הוא בעצם בעבורך. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המגיבים. מלבד העובדה הנכונה שקיים בארץ חינוך אנטי דתי ושונא דת - דבר שקשה עד מאוד לשאת וגם הורס את נפשות הילדים שמגיל אפס אין להם שום אור לנפשם אלא רק חומר ותפעול שכל - קיים מצב שבו יש אנשים עובדים, אנשים שמשרתים בצבא, אנשים שנלחמים על קיומם בארץ קשה זו, ישראל.. וכפי שמדינות רבות בעולם רואות במדינת הישראל הציונית סמל לשחיתות ולדברים איומים ונוראים ומטיפים לאנטישמיות ולהשמדת המדינה (שני סעיפים נפרדים) בעזרת ותיווך הערבים הפונדמנטליסטים - כך בתוך ישראל עצמה הציבור החילוני רואה בחרדים אשר אינם משרתים בצה"ל, אינם נוהגים לעבוד עבודה המפרנסת את בעליה (ככל הידוע לי ואם לא אני מתנצלת) וגם מקבלים כספים ממסי המדינה - מעין טפילים אנושיים החיים על חשבון הציבור החילוני , מעמסה שאינה עוזרת לקיוום המדינה במלכות - בעולם החומר - אשר טענתם היא שתפילותיהם משמשות חיילים מטאפיזיים השומרים על ישראל - ולחילונים הם משמשים סמל שעליו ישליכו אבנים מתוך עגמת נפש ותסכול, מעין אנטישמיות לא נכונה בתוך ציבור חילוני ישראלי שקשה לי לכנות אותו יהודי. אני בטוחה שאם החיים לא היו כה קשים ומאוימים במדינתנו שכל שנה פורצות מלחמות על גבולותיה כלל לא היו מתייחסים למציאות הדתית. ומכל מקום, וזו האמת, רבים רבים מאוד אנשי הציבור החילוני שפשוט מהגרים לארצות אחרות, והדבר ביכולתם, כי הם בעלי מקצוע וידיעת השפה האנגלית.ותאמינו לי ששם לא אכפת להם לא מהחרדים ולא מהחילונים שהותירו מאחור. אבל ואולם - לעולם לעולם לא יקראו לבעלי הכיפות הסרוגות המשרתים בצה"ל טפילים, ואם יקרא מישהו לאדם כזה טפיל מגיעה לו סטירת לחי. מאידך פוגע מאוד וגם מבדיל מאוד בין הדתיים לחילונים היחס של מנהלי הישובות לפיגוע הנוראי בישיבה. ולא ידעתם כי כולנו שותפים לגורל הזה ? אני עצמי הייתי בפיגוע (ב"ה הכול בסדר) ואף ראש ישיבה לא יצא חוצץ בעבורי ואמר שצריך לנקום את נקמתי וכולי וכולי. וגם שואלת אני אתכם אם למשל המדינה הייתה מפסיקה לפרנס את החרדים שבמאה שערים ובבני ברק (אני מדברת מתוך אי ידע כללי ביותר) מה היו אז עושים הם והאם היו נשארים במדינה או מהגרים לארץ אחרת בה היה טוב להם יותר מבחינה כלכלית ? (אם בכלל היה מתאפשר להם זאת). שלא נדע יותר צער וזוועות ופורים שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, לוגן. אני לא התעמקתי במרשתת בקשר ליצירותיו ולאמונתו הדתית. הוא מתאר מקום שפעם שיחק בו (כילד ? אינו אומר). ואולי גן האהבה הזה הוא בכלל מקום אמונתו באיש ההוא שמסמל אצלם את האהבה ? ופעם היה פנוי וזמין בעבורו והיום יש באמצעו מבנה חסום ונעול ? מכל מקום - אני מודה ומתוודה שתרגמתי מבלי לבדוק באופן אקדמי את הרקע באופן ממצה. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאת, תודה. [ליצירה]
תגובות