צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח.
צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך.
לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת.
נ.ב.
בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ?
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
אביבסתיובוקר טוב.
הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו.
על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע.
ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו.
אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד.
ושיר יפה מאוד, אגב.
ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים.
ליאורה היקרה
אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו
כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי
שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון
אך כשאת מביאה חומר שכתבת
את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר
נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים
אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"...
ליאורה היקרה
שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר
התכוונתי לשיר מסוים זה
אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים
אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך
נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים
אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד
ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת
נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר
ואם קשה אז ל "סדרת שירים"
ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם
ואילו משורר בוחר ובורר מילים
אריכות לא תמיד שווה טיב
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח.
[ליצירה]
צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך.
לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת.
נ.ב.
בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ?
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון.
המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד.
[ליצירה]
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
[ליצירה]
אביבסתיובוקר טוב.
הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו.
על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע.
ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו.
[ליצירה]
אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד.
ושיר יפה מאוד, אגב.
ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים.
[ליצירה]
ליאורה היקרה
אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו
כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי
שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון
אך כשאת מביאה חומר שכתבת
את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר
נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים
אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"...
[ליצירה]
ליאורה היקרה
שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר
התכוונתי לשיר מסוים זה
אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים
אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך
נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים
אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד
ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת
נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר
ואם קשה אז ל "סדרת שירים"
ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם
ואילו משורר בוחר ובורר מילים
אריכות לא תמיד שווה טיב
[ליצירה]
כבר שנים שאני קוראת את יצירותיו של רון שבדרך כלל מבטאות צער קיומי עמוק, אנושי, על רקע אורבאני.
ולעניין טכני, לרון וגם לאחרים - אם נראה להם.
נא להיכנס לעמוד יוצר אל היצירה.
בסוף כל שורה לעשות DELETE (כלומר לבטל את ה"שורה חדשה" )ואז להחזיק את SHIFT ולעשות ENTER (כלומר, שוב לעשות שורה חדשה אבל עם החזקת ה"שיפט"). ואז לא יהיו רווחים גדולים וכפולים בין השורות. זה חשוב מאוד ביצירות ממוחשבות המוגבלות על ידי מסגרת המסך.
[ליצירה]
טוב. אז בינתיים הרי זה חופשי באתר. אני מניחה שגם אם היה לי אוסף כרוך בחנויות עדיין הייתי מתנה שהיצירות ישארו באינטרנט. כי אני לא מתפרנסת מזה וקלטתי את המסר שלכם.
[ליצירה]
תודה.יש להודות לעורכת שטרחה וקראה ובחרה.
צר לי עליו מאוד מאוד. במיוחד שכעת לאחר מסע הבאתם של החללים שומעים אמרות שכעת לא כדאי יותר להחליף חיילים בשבויים. כאילו המדיה שאבה את הכל לכיוון של גולווסר ורגב ז"ל וכלום לא נשאר לגלעד.
[ליצירה]
במילון לא כתוב שלפועל "דחה" יש מילת יחס "ל" ואני לא מבינה מה זה "לדחות על". אם הייתי מבינה הייתי יכולה לנסות להתאמץ להבין מה זה X הנעלם. ולא הייתי כותבת כאן בכלל אלמלי האתגר והכפפה שזרקו כאן גם לעורכים (כאן ב"צורה" כיבדוני בעשייה זו וזו לי הפעם הראשונה).
מקק קטן וחביב. פעם הסתובב אצלי בדירה מקק לבקן (זו אמת) הוא היה לבן לחלוטין. ואני לא יכולתי לשאת עליו את גליל הריסוס כי בדבר כזה מעולם לא נפגשתי.אז אז אני לא אינטליגנטית. אבל יש לי חשדות לגבי שמך האמיתי.
[ליצירה]
ליוסף, רק תדע ששיר זה כתבה מישי לפני אולי יותר מעשרים שנה. אז לא כתבתי שירים ווגם כל מספר שנים ניקיתי את המגירות. בערך כשבוע לפני ששמתי את היצירה בצורה, במיטה לפני השינה, צנח עלי השיר מזכרוני כמו מטבע לתוך חריץ של מכונה. קמתי בבוקר ולאחר התלבטות קצרה ושמתי באתר. בשיר במקורו היה כתוב "במים ובדולח קומלת" אך זו אינה ההטיה הנכונה של הפועל והחלפתי ב"נובלת". אולי אם הייתי שלונסקי ואלתרמן הייתי מרשה לעצמי את ה poetic license.
[ליצירה]
נ.ב.למצלול. בקשר ל"עִיבְרוּת". כן, זה עלה בדעתי אם כי איני יודעת אם שנינו מתכוונים לאותו הדבר. אני מתכוונת למשפט "משוט בארץ ומהתהלך בה" וביצירה מופיע במשפט "ויש ימים ביער עד נשוט ונהלך". אך לא תמיד זה מתאפשר ואין זה עקרוני לי. איך שיוצא.
תגובות