על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
האמת היא, שכאשר כתבתי את השיר, לא שיערתי שהוא יעורר מהומה וחילוק דעות כאלה. בעיניי זה שיר פשוט ועם זאת נוגע בנימים נסתרים שלי ומסתבר בדיעבד של הקוראים, בכל אופן, תודה למגיבים, למחמיאים ולמסתייגים, כי עצם ההתייחסות הרצינית ליצירה זו היא מחמאה עבורי. תודה לכולם.
[ליצירה]
לא נכון! לא הפסקת לכתוב. בשביל לכתוב צריך השראה, ואין השראה גדולה לכתיבה מאשר האהבה, אפילו אם האהבה כואבת, (וזה די שכיח שהיא כואבת). כשכותבים באהבה, לא צריך מקלדת או עיפרון. אפשר לכתוב פנימה. אם רוצים לשתף אחרים ברגשות, בשביל לחפש הזדהות או אוזן קשבת, אפשר לכתוב על צג או נייר, וזה יכול להיות גם משהו שכתבת פנימה מזמן.
מסר כפול - אחד שאיבד את ההשראה
ומצא אותה כתובה אצלו בפנים.
[ליצירה]
ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם..
[ליצירה]
יש שירים שהם לרוחי.
יש סגנון שירה שאני אוהב.
זהו אחד השירים.
אולי זה לא נחשב לשירה מודרנית,
כזאת עם מילה אחת בשורה,
אבל כל-כך פיוטי, זה כל-כך שיר
יופי, תודה.
[ליצירה]
שי ידידי,
אם אתה מתכוון למשהו כמו: "ועורקיי יתמלאו מחדש" זה לא נראה בעיניי. ראשית אינני חושב שצריך להאכיל את הקורא בכפיות. שנית, זה מבנה של שיר שמוצא-חן בעיניי: תוכן השיר כולו הוא תאור (מוחשי או מטאפורי) של הריקנות, ולבסוף במשפט קצר התקוה והאופן בהן היא תיעלם (מי? זאת שתוארה לעיל), זה יקרה באוקטובר וכל קורא מבין זאת היטב. לכן הייתי משאיר את השיר בצורתו המקורית.
מסר
[ליצירה]
ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים.
שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה"
תגובות