על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
[ליצירה]
הרבה חומר למחשבה. קצת קשה בקריאה מהירה וקצרה להכיל את הכול. אחזור להגיב בהקדם
[ליצירה]
דיעה ושי,
תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר
[ליצירה]
כנרת בטורקיז,
להתרפק על העבר היא תכונה טבעית ואינה פוסחת על צעירים, מבוגרים וקשישים (ראי כנסי מחזור). המסר בשיר הוא שגם אם אתה הולך לאזכרה של חלומותיך בבית העולם של החלומות, זה רק לעתים, אבל אתה ממשיך לחיות טבול בירק ולקיים את חייך כ-"שושנה בין החוחים", ולכן הדגש הוא על החזרה לכפר המופיעה שוב בשורות האחרונות של השיר, ולמרות ההתרפרות על העבר, עלינו להניח למה שלא הגשמנו, ועלינו לחיות את ההווה. אגב זו מחמאה אם את מרגישה כנכדתי. תודה מקרב לב,
ומקווה שהסברתי את השיר כראוי (בניגוד לדעתי, ששירים לא צריך להסביר). מסר כפול
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
שי, אני מת על שירים כאלה, אני חושב שהם אומרים יותר מהכול, על הביבול ששבתוכנו, ושבעצם אנחנו די נהנים ממנו. אז תן עוד.....:)
להזכיר: גם לי היה אחד כזה:
על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
[ליצירה]
אסנת יקרה,
חבל להתכלות, להישרף.... גם הוא פגע, הלך, בא, זו דרכה של אהבה. האהבה היא חלק ממך ולא משהו שכדאי להעניק למי שפוגע והולך לדרכו. שמרי עליה ותמצאי עם מי לחלוק אותה, מישהו שראוי לזה, ראוי לך.
ועוד משפט של חכמת חיים:
"אם מישהו מנסה להעליב אותך - זו בעיה שלו.
אם את נעלבת זו בעיה שלך".
תגובות