[ליצירה]
אני מקווה שזה אותנטי ולא עבר עיבוד, ואם כך זה מדהים.
אני דוקא לא רואה בזה משהו כואב, יותר אם כבר איזה שהוא עוז/גבורה למרות הכל הדגל רם ומתנוסס ואפילו שולח זרועות בתפילה אל הרוח.
לאהודות, ללא ספק!
[ליצירה]
קלעת!
ממש הצלחת לתאר בכשרון רב תחושות שאני כל כך מזדהה איתם, אני ממש מכיר את התחושה הזאת שבלילה מאוחר חסר משהו ואז מנסים לסדר את המחשבות וכותבים ועייפים מדי ולא מרוכזים (טוב בקטע הזה זה לא בדיוק התיאור שלך), ואז רוצים לדבר אם משהו שמתגעגעים אליו וכשלא מצליחים לברר בדיוק מתגעגעים, מגלים שבעצם מתגעגעים לעצמנו (אני ממש נחשתי את הסוף כי הכרתי את זה מעצמי.
שנזכה יותר להיפגש בעצמנו.
שבוע טוב!
הלך.
[ליצירה]
איילה...
את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן.
תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה.
[ליצירה]
המ...
הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד.
זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות.
(כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד).
תגובות