האיש המתקרב לגבול
לא נושא בחיקו ספר תפילות
גם לא מכתב מאישה
או חברה רק
סכין חדה, מעוגלת ודקה
לחתוך איתו תפוז מקומט.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, הבנתי עכשיו תודה על ההסבר. אבל לא רצית שזה יובן גם כך? כאילו ביקורת(אולי מצד החברה יש זילזול בזקנים שזה רק תפוז מקומט?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסכין! ושלא יעשה את עצמו, היא בעצם בשביל לחתוך את התייל, להסתנן לישראל ולעשות שם פיגועים, אז מה אם הוא זקן מקומט ונכה, הוא בעצם- ערבי עם סכין. אז תיזהרו ממנו ואל תתחילו לרחם! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית. התפוז ישן. זקן. מה זה אומר, את יודעת? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד בעיקר ההפתעה שבסוף יש יופי בסתמיות, אבל מפיך נשמע זלזול באותו תפוז- הוא מקומט... או שלא הבנתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים, איזה שטויות. איילה - לא כל ערבי זקן הוא מחבל, ולא כל תפוז מקומט הוא חבית חומר נפץ. קשה לי להבין איך אנשים יכולים לחיות עם עצמם, כשהם יודעים שהם מסוגלים לראות באנשים מסויימים - חיות. אנשים לא נועדו לשנוא כל כך. זה לא בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] לקחתם שיר תמים, עשיתם אותו פושע! גמר חתימה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פעם כתבתי משהו כזה סיפור קטן על פועל מעזה שעולה על אוטובוס וניגש אל הנהג הירא, ושואל אותו היכן התחנה הבאה, וכשהוא יורד מהתחנה הוא מוציא חבילה עטופה היטב ובדחילו ורחימו מוציא ממנה... פיתה אסלית פלסטינית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה פשוט אך עמוק. פשוט ועמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יש אנשים שחוצים גבולות. נוצרה בי תחושה, כי התקרבותך לגבול, נושאת בחיקה תפילה לחברת אמת, לאישה, "כי היא חברתך ואשת בריתך". [ליצירה]
- [ליצירה] (בנוסח דאואיסטי משהו) [ליצירה]
- [ליצירה] אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד: דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד: "ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת או שפה אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ 'לא אני ולא אתה תקבע באיזו שעה' " לכן: "לכן היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של עוד שניה". .. כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו.... באמת הייתי שם. ושם. ושם. ולבסוף: "ומה יהיה בסוף"? שאלת שאילתה. שאלה. כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"? שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה. ט ע י ם ? חושו בטוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] בואי. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו הבין? [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד [ליצירה]
- [ליצירה] לא. איה שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] "משלוות אב ובן" --ורוח הקודש? [ליצירה]
- [ליצירה] (שיבוא כבר) [ליצירה]
- [ליצירה] כי זה מתחיל להישמע מאולץ והאמת? קצת דביק! [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, נכתב בקלילות הדעת, או ממש מתוך יאוש? כן, אני יודע, החבר עזב. תתעודד! [ליצירה]
תגובות