...סליחה, איפה ה
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אתאפק עד הבית [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן עומק מסויים - שימו לב שהחץ ימינה ירוק, והחץ שמאלה אדום. די ברור שיש שם שני מסלולים, כמו בשדה התעופה: המסלול הירוק הוא מעבר חופשי לשירותים, ללא מכס, והמסלול האדום הוא עם מכס, לאנשים עם כבוּדה חריגה במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איפה הם באמת? אני נורא אוהבת את האור בתמונה הזאת. גם בז'אנר הנונסנס חזותי צריך להקפיד על פרטי הצילום והחוט השחור הזה קצת מציק. שיהיה לך לבריאות הגוף והנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בטח הדרך קצרה ארוכה והארוכה קצרה. השירותים באמת מימין, אבל *ל*שירותים זה משמאל, כלומר הדרך לשירותים עוברת משמאל. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רק בישראל... [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חורבה.. מצחיק : ) [ליצירה]
- [ליצירה] הגימיקים האלו די מיצו את עצמם כבר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן בומבה של קטע! בתור תושב קטמון אני מכיר את קהילת "הגאים" הזאת מקרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאחת מהצד, שלא ראיתי שנים- לא חשבתי לבד על כמה השם שלי מסתדר עם השיר, קטע טוב! (זוכרת את ץ?...) ולכל אלו שמתווכחים על ה"עשר-עשרה" זה כתוב בשפה של ילד כמו שהזכירו,וזאת "טעות" שלגיטימי בעיני להכניס אז אין לכם מה להתווכח יותר מדי. לטל רעות- לילדים האלה בד"כ גם קוראים עומר, ואני לא כ"כ הייתי כזה, למרות שכשהראיתי לאמא שלי את השיר היא סיפרה שפעם משכתי את המפה מהשולחן וחיסלתי אגרטל שהיא אהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] . איזהו גיבור הכובש את יצרו. מה שכן,לדעתי הכותרת לא מתאימה ליצירה, יש בה שנינות שלא שייכת לכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...) זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה". (לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...) זה מה שיש ועם זה ננצח. (ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד") ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] 148 "אני מאמין" בתחיית המתים והכרעתי אחרי מספר לבטים לנסות להנשים כאן את שלל התגובות כחודש אחרי החג "שבועות". כי נכנסתי לפה עקב פרץ נוסטלגי לקרוא ת'שירשור שרבות בו עמלתי וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים שהולכים ומשתבחים להם עם השנים ולמרות שבערך תשעים האחוז יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת ויש מי שחשב לעשות על זה סרט (האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים) אז למי שמתחיל מזו התגובה המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה מזגו לכם כוס של משקה מלאה כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב, אני צריך לישון קצת עכשיו. (אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע שהשרשור ל149 הגיע הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...]) [ליצירה]
- [ליצירה] יש גם כמה בנים שמבכים אותו. שיר יפה,ואני מסכים עם ערוגה, הוא רציני מספיק כדי לצאת מקטגוריית "שיר בדיחה". ולי נשאר עוד חודש לנסות להגיע לירח,מישהו יודע על טרמפ? (קטע של בנים) [ליצירה]
- [ליצירה] שן, עשית לי חשק לכתוב (ויאמרו הגולשים אם זה רע או טוב) האם אתה בן עדות המזרח? (בימינו זה לא כ"כ מופרך) כי מתוך תגובתך לערוגת הגינה בצבצה לה עובדה בלי כוונה: "לפני ראש השנה רוב סליחות" אומרים רק ההם שאוכלים קטניות ומיד מפתחו של חודש אלול מתחיל מנהגם הכרוך במילמול בשופר, בווידוי וברוב פיוטים וחזן לא מוצלח שמרבה עיוותים. שתהיה שנה טובה לכולם בעיר בכפר ובכל העולם. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יוֹוּפי! ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש? אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב". ולנביאשקר: "שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני" א.שתי. ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו. [ליצירה]
- [ליצירה] / הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.) לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה... וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת. [ליצירה]
תגובות