החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... גם אהבתי (למרות שאני לא משוכנעת שהמסר בסוף היה הכרחי... [עזבי, אני מושפעת מהסמינריון, טחנו לנו את המוח עם שאגות "אל תגידו את המסר א-ף פ-ע-ם!!! זה מיותרררררררר!"]). וגם רציתי להגיד, שתסתכלו כמה יצירות יש באתר כרגע. מגניביישן. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מגניב. אני אוהבת את מה שאת עושה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פופקורן זה מגעיל, במסיבות-פיג'מות-לבנות-בלבד אוכלים שוקולד. ומצטערת שלא הצעתי לך חיבוק, פשוט היד כואבת לי ממש. --- כן.. "אחזתיו ולא ארפנו", זאת אחת הבעיות של העם הנשי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, את משוּ. (או בקיצור- מה שהיא אמרה..). אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בת כמה אני היום? 18 וחצי, טיפה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כואב מאוד מאוד. יותר מבכי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... למרות שזה היה צפוי מההתחלה, קבל קרדיט על ביצוע מוצלח. ובכל זאת, איכשהו, צורם לי. אולי כי יותר מידי אנשים שאני מכירה, או קרובים של אנשים שאני מכירה, חלו / נפטרו מהמחלה הזאת.. בשבילי זה עדיין טאבו מסויים, קשה לי קצת עם יצירות כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך זה שלא הגבתי פה? שיר שמשאיר אותך עם פה פתוח עד שאתה נזכר לסגור. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו... ממש ממש אהבתי. ממש! הצלחת להעביר את ירושלים.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוף, אני וההומור הלא מובן שלי. כאילו, בזה שרק היא מגיבה לך.. ואתם פה.. לבדכם... עזוב! [ליצירה]
תגובות