החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... חמוד מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד (:. חִיֶיכוֹתִי. --- בלי קשר: אני במחסום כתיבה.. ולא נראה לי שהוא עומד להיפרץ בקרוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני איתך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זאת היתה המשלחת שלי, רן (אלא אם כן עוד מישהי סיפרה לך שקרה לה כך). זה היה או ש-45 בנות יידחסו בעזרת-הנשים הפיצית למעלה, ו-4 גברים יתפללו בעזרת הגברים למטה, או ש(כמו שהרב הנדלר, רב המשלחת, החליט)הגברים יתפללו בקדמת עזרת-הגברים, בהפרדה מודגשת מאיתנו, ובעצימת עיניים- ואנחנו נתפלל מאחור. וכשרצינו לרקוד באמצע קבלת-שבת הם יצאו החוצה כדי שנוכל. לי אישית זה היה קצת מוזר, אבל זה היה חד-פעמי ובהתחשב בסיטואציה (וכמובן, לא היינו עושים ככה אם הרב הנדלר לא היה מחליט). [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמודי לאללה, למרות שלא הבנתי כלום. מי מתנדב להסביר לי?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה. ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל. ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות. אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות. בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמנם מוכר, אבל חזק גם בקריאה שניה ושלישית.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. מזכיר לי את פולין (ואת הרב הנדלר :). [ליצירה]
- [ליצירה] .. עשיתי כולה שני טסטים (ועברתי בשני, למען הסר ספק). זה היה אחרי שעזבתי לאנחות את המורה ההוא מפ"ת, ועברתי למורה מצויין באריאל. עברתי אצלו טסט אחרי 14 שיעורים. (שזה כלום, בהתחשב בזה שהוא היה צריך למחוק את כל הרגלי הנהיגה הגרועים שלי, וללמד אותי לנהוג מחדש. ממש הכל מהתחלה). ו"קצף צהבהב סמיך", נו מאיפה? אפרים קישון, מכיר? אם לא, אף פעם לא מאוחר. [ליצירה]
תגובות