החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. כעפעפי שחר. כתבת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדין כזה. טהור. אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו.. כואב לקרוא. אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... 200 שקל לעני אחד?! ברור שהיתה להם כוונה טובה, אבל כדאי לחנך אותם שלא ככה מקיימים מצוות צדקה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. מעולה. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק וחותך ומדמם. כמו פצע פתוח. (והשם שנתת ליצירה, כשהוא מתחבר עם הבית האחרון... וואו). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן וואו. נהניתי. אוהבת סיפורים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך זה שלא הגבתי פה? שיר שמשאיר אותך עם פה פתוח עד שאתה נזכר לסגור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן מתוק. (תמיד אני מנסה לנחש אותך שמאחורי השיר). ו.. גם אני לא כ"כ אהבתי את הסוף (למרות שהבנתי למה עשית אותו ככה..). ואני כבר הרבה זמן -טוב, יחסית- לא מצליחה לכתוב שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הבית האחרון הכי טוב. (ודווקא בגלל שאין בו שיבוצים משיר השירים). מבחינה סגנונית זה, בעיני, אחד הפחות טובים שלך. אבל יש שירים שזה ממש לא חשוב. ממש אפשר לשמוע את הזעקה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בקול דממה דקה ומהוסה ומפוחדת. כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן. [ליצירה]
תגובות