אז ככה...זה בעיקר מגעיל.
ובתור ציור ולא רעיון הייתי אומרת שהעיניים גדולות מידי.
הטכניקה של הקווים יפה.
מה אני יכולה לומר זה פשוט מגעיל אותי בלי קשר לכישרון שיש או אין לך..אז קשה לי להגיב יותר מזה..
רפואה שלמה.
(חח סתאאם)
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
פסיכודליה -
סמים, טירוף חושים ומוסיקה מבולבלת. אולי בגלל זה זה מגעיל. הקרחת קצת מצמררת. זו אשה, לפי תווי הפנים.
הפיצול שבאדם, לפני ואחרי. הפנים והחוץ.
העיניים מצויינות, לדעתי. לא שאני מבין משהו.
רואים בפרצוף שמאל את הריקנות המחשבתית.
תודה!
הממ... הייתה לי איזה חצי שעה פנויה, והחלטתי לראות את כל היצירות שלך, אז הנה ביקורת:
הרעיונות לציורים הם סה"כ מאוד טובים, אבל יש משהו בטכניקה, שהוא מאוד לא בסדר, לא אנושי. דבר ראשון, על הרבה מהדמויות, לא נראה שחלים חוקי הפיזיקה, והן תקועות בתנוחות לא טבעיות ומוזרות שמפריעות להסתכל על הציור. כשאת מציירת גוף\איבר גוף, אם את לא יודעת את האנטומיה המדוייקת, את חייבת להסתכל על מודל חי, כדי לראות איך זה פועל. דבר שני, את חייבת להוסיף עוד פרטים לדמויות, כי הן פשוט נראות ריקות. -אני לא מתכוונת ללהוסיף עגילים או אביזרים, או משהו כזה, אני מתכוונת לצלליות, ותווי פנים. את חייבת להפוך את הדמויות שלך ליותר אנושיות. דבר שלישי, שמתי לב שאת משתמשת הרבה בcross-hatching (הטכניקת הצללה שבה את עושה איקסים עם העיפרון). הטכניקה הזאת נועדה לציור בעט ולתחריטים, כי לכלים האלה אין בעצם גוונים, אז חייבים לנקוט בשיטה הזאת. לעיפרון, לעומת זאת, יש גוונים, הרבה גוונים. ולכן לא אמורים להשתמש באותה הטכניקה של העט כדי להצליל. זה לא ממש יוצא טוב. זה ייצא הרבה יותר יפה ואסטתי אם תשתמשי בגוונים של העיפרון כדי ליצור צלליות.
בתכל'ס, הציורים שלך הם מאוד טובים, אבל הם יוכלו להיות מעולים אם רק תשפרי קצת את הטכניקה, כי יש לך כישרון, ואת יכולה. אני מצטערת אם התגובה פגעה בך, או משהו, אבל גם אני הייתי מציירת ככה עד לפני כמה שנים, ואז מישהו בא והעיר לי, ומאז אני מציירת כל כך הרבה יותר טוב. אני גם מצטערת שהתגובה ממש ארוכה.
בצד שמאל יושב הזה שתמיד שמח וצוחק, הכל מצחיק אותו והוא בסך הכל מרוצה, אם כי לא מי יודע מה חריף.
בצד שמאל יושב לו הציני היבש שאוהב להגיד "לא מצחיק" ולהמשיך הלאה, בעל תפיסה חריפה והשקפת עולם חמוצה.
אווץ'! מי הדביק אותם מאחורה?
[ליצירה]
אז ככה...זה בעיקר מגעיל.
ובתור ציור ולא רעיון הייתי אומרת שהעיניים גדולות מידי.
הטכניקה של הקווים יפה.
מה אני יכולה לומר זה פשוט מגעיל אותי בלי קשר לכישרון שיש או אין לך..אז קשה לי להגיב יותר מזה..
רפואה שלמה.
(חח סתאאם)
[ליצירה]
מיבלש, אהבתי את תגובתך.
את נהדרת, וגם צודקת, התאוריה שלך מעוגנת בפסיכולוגיה וגם בחז"ל שאמרו שאין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו, וכל הפוסל, במוּמוֹ...
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
פסיכודליה -
סמים, טירוף חושים ומוסיקה מבולבלת. אולי בגלל זה זה מגעיל. הקרחת קצת מצמררת. זו אשה, לפי תווי הפנים.
הפיצול שבאדם, לפני ואחרי. הפנים והחוץ.
העיניים מצויינות, לדעתי. לא שאני מבין משהו.
רואים בפרצוף שמאל את הריקנות המחשבתית.
תודה!
[ליצירה]
הממ... הייתה לי איזה חצי שעה פנויה, והחלטתי לראות את כל היצירות שלך, אז הנה ביקורת:
הרעיונות לציורים הם סה"כ מאוד טובים, אבל יש משהו בטכניקה, שהוא מאוד לא בסדר, לא אנושי. דבר ראשון, על הרבה מהדמויות, לא נראה שחלים חוקי הפיזיקה, והן תקועות בתנוחות לא טבעיות ומוזרות שמפריעות להסתכל על הציור. כשאת מציירת גוף\איבר גוף, אם את לא יודעת את האנטומיה המדוייקת, את חייבת להסתכל על מודל חי, כדי לראות איך זה פועל. דבר שני, את חייבת להוסיף עוד פרטים לדמויות, כי הן פשוט נראות ריקות. -אני לא מתכוונת ללהוסיף עגילים או אביזרים, או משהו כזה, אני מתכוונת לצלליות, ותווי פנים. את חייבת להפוך את הדמויות שלך ליותר אנושיות. דבר שלישי, שמתי לב שאת משתמשת הרבה בcross-hatching (הטכניקת הצללה שבה את עושה איקסים עם העיפרון). הטכניקה הזאת נועדה לציור בעט ולתחריטים, כי לכלים האלה אין בעצם גוונים, אז חייבים לנקוט בשיטה הזאת. לעיפרון, לעומת זאת, יש גוונים, הרבה גוונים. ולכן לא אמורים להשתמש באותה הטכניקה של העט כדי להצליל. זה לא ממש יוצא טוב. זה ייצא הרבה יותר יפה ואסטתי אם תשתמשי בגוונים של העיפרון כדי ליצור צלליות.
בתכל'ס, הציורים שלך הם מאוד טובים, אבל הם יוכלו להיות מעולים אם רק תשפרי קצת את הטכניקה, כי יש לך כישרון, ואת יכולה. אני מצטערת אם התגובה פגעה בך, או משהו, אבל גם אני הייתי מציירת ככה עד לפני כמה שנים, ואז מישהו בא והעיר לי, ומאז אני מציירת כל כך הרבה יותר טוב. אני גם מצטערת שהתגובה ממש ארוכה.
[ליצירה]
למה מצטערת?!? ממש תודה!!! את צודקת בכל ההערות, ולקחתי אותן לתשומת ליבי. אף פעם לא למדתי לצייר, ככה שאני די תלויה באנשים כמוך כדי להשתפר...
שוב תודה!
[ליצירה]
בצד שמאל יושב הזה שתמיד שמח וצוחק, הכל מצחיק אותו והוא בסך הכל מרוצה, אם כי לא מי יודע מה חריף.
בצד שמאל יושב לו הציני היבש שאוהב להגיד "לא מצחיק" ולהמשיך הלאה, בעל תפיסה חריפה והשקפת עולם חמוצה.
אווץ'! מי הדביק אותם מאחורה?
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
escher
ממש מתוך עבודות "אשאר". זה נראה כאילו הרחבת את רעיון התמונה המפורסמת של יד מציירת יד... באמת יש קצת מקום לשפר את היד, אבל בתור אחת שגם מעדיפה להעביא את הרעיון ולא להתעכב עם הפרטים - אהבתי!
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
[ליצירה]
הייתי חייבת...
איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה?
1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו.
2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?"
3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.."
4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו.
5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת.
6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת.
7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת.
8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה.
[ליצירה]
עוד אחת
עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה!
מיכל.
[ליצירה]
איפה הסוציאליזם? :)
יפה! נושא שאי אפשר שלא להתחבר אליו... למרות שהבית האחרון אני ממש לא רואה כמציאותי משהו...
מבנה הבתים, הקצב והחריזה מושלמים.
תגובות