לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
תגובה
הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס...
כתוב יפה.
[ליצירה]
לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
*
חבר'ה, מה קורה? מה כל הדיבורים האלה על זמן חופשי ומרחב מחיה? הנישואים זה הדבר האמיתי, שכחתם?! נכון שהקטע הנ"ל מצער מאד, אבל הבחור הנוטש בקטע הוא יחידי ולא משקף. בע"ה תמצאו כל אחד את האשה המתאימה לו, שתכיר אותו ותדע את הצורך הזה שלו במרחב ובעצמיות, וביחד יהיה לכם הכי טוב שאפשר. בלי שום צורך לברוח אחד מהשני וממחויבות, להפך.
כנראה שלזה קוראים התבגרות...
תגובות