בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה!!! הפרפרים שסובבים לפני הפגישה. אולי כדאי להוסיף פיסוק? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש. השיר היפיפה הזה נגע והרעיד בי מקומות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה על אמא או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] . יופי של שיר.ביטוי מזוית לא צפויה לרגע הזה של חופה וקידושין. רמה גבוהה של כתיבה. ואם הבנתי נכון מההמלצה - אז שיהיה במזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] או.תמציתי.נפלא. אני לא מוצאת את המילים המתאימות..אבל אני אסכם ב... מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! פשוט ככה. ( במובן החיובי כמובן..) [ליצירה]
- [ליצירה] מעוררת קנאה היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.) כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת. מזל טוב! דיק [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] הו... אני נמוג, אני נמס. מקסים. תרשי לי לרשום את זה לפני. זה נכנס לאהודות ואפילו לשמורות עמדי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, ביבוש' סתיו... מאין באה לך המוזה רה הזאת פתאום? קראת ספר על בריגדה, חישגדה או גיורא? משהי מהעיולת הראשונות? לא נורא, זה מקורי ויחודי ואפילו יפיפה אך, לא רגיל ואני מבין את תגובתו החצופה של סופר אבל אני מוצא בזה בכל זאצ המון חן ואפילו הבנתי קצת ואיך אומרים- ישכויח'. (ובעברית- המשך כך). [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי לנמלים, התרוצצות חסרת תועלת [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודע מה נכתב שם אך, זה בהחלט שיר קטע לא תמים, אוי, הייתי אומר אפילו, שהיה קשה לי לקרוא את זה מה שעשית ממנו. ממש לא יפה, אולי רק את חושדת בכשרים ומכניסה לו כל מיני מחשבות זדון לראש ועוד כותבת את זה בצורה מאד רמוזה ושקופה עד שממש לא נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי יש פה עדינות ופואטיקה, למרות שאני בדר"כ לא חסיד של חריזה, כיוון שהיא מאלצת לשמור על משקל ותבנית ולפעמים אנו חוזרים על מילים או כותבים דברים מיותרים כדי להתאים את המשקל (שמי לב אם זה נמצא פה).גם בשיר הזה לא כל הזמן זה מוצלח, אך בכללי הוא ממש יפה ונוגע ללב, אהבתי בעיקר את הסוף, "עת תהיה לי לילות בהם התפללתי/ אהיה בשבילך אז ימים". [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא שושן יפיפה יכול לצמוח מבין החוחים, קוצים זה שלב, קוצים זה מחסום זמני, עד שיבוא זה שאת חליטי לתת לו לעבור את חומת התיל (דומני שכבר הגיע) ואז תוכלו לפרוח יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתוק. נדמה שאתם נפרדים בתחילה, אך נפגשתם. ב"ה. בע"ה. בקרוב אצלכם. [ליצירה]
- [ליצירה] הו מקסים, אתה פשוט נוגע. כמה מלטף, כמה נעים וכמה אמיתי השיר הזה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר), ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת). סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון. הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת. על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו. שנצליח בע"ה. לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת. בהצדעה- הלך רוח. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו אתה, ממש אבל ממש מעריץ אותה. [ליצירה]
תגובות