בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה!!! הפרפרים שסובבים לפני הפגישה. אולי כדאי להוסיף פיסוק? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש. השיר היפיפה הזה נגע והרעיד בי מקומות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה על אמא או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] . יופי של שיר.ביטוי מזוית לא צפויה לרגע הזה של חופה וקידושין. רמה גבוהה של כתיבה. ואם הבנתי נכון מההמלצה - אז שיהיה במזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] או.תמציתי.נפלא. אני לא מוצאת את המילים המתאימות..אבל אני אסכם ב... מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! פשוט ככה. ( במובן החיובי כמובן..) [ליצירה]
- [ליצירה] מעוררת קנאה היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.) כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת. מזל טוב! דיק [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] רבינו, זה יותר קטע או הירהור מאשר שיר , אך זה יפה ואוטנטי וכנה. יש הרבה ערך להיותך, אתה הרי יודע זאת א-והים לא צריך לענות לך על כך. המשך בהיתבודדות, זו התרופה לכל המחלות, זו העיצה לכל הבעיות, זו התפילה הכי טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] =) אהבתי את המשחקי מילים עולמך-עלמות- על מות. ובכלל, שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת שיר יפה, אם כי לא הבנתי את כולו, ואת ההקשרים. אך, זה לא מפריע ליופיו לקרון. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפיפה. לטעמי, אם היית משמיטה את ה'לי' בסוף, זה היה יותר חזק, מה גם שהיה מתחרז עם אגמים. האסוציאציה, כבר הייתה מקשרת אותנו ממילא להמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונות שלך חמודות כל כך, אך, זה צריך להיות מסווג בחזותי לא בשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות סופר, שני לבבות לא יכולים לשנוא, כי שינאה לענ"ד, זהו רגש אינדוידואלי שכל אחד חש בנפרד, אני יכול להזדהות\אם שנאה של משהו את האחר, אמת אני גם יכול להזדהות אם אהבה של משהו את האחר אך, באהבה שלא כמו בשנאה אני יכול גם לחלוק אותה עם משהו והיא תהיה אהבה המשותפת לנו אך, אי אפשר לשנוא בשיתוף, (אוף! לאיודע, אני לא מצליח להסביר ת'צמי ולהגיד משהו ברור, אך לא ברור לך בתחושה שאהבה זה משהו שעשים ביחד ושנאה זה בנפרד? לי בכל אופן זה ברור ועל זה כתבתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה, יפה, זה באמת מעורר מחשבה, מחשבה כזאת מבוגרת של מי שמסתכל על מעשה ידיו, על היום שאחרי, או עוצר באמצע העשיה בשביל לראות את כל זה, עוצר ורואה את הילד החמוד, הפרח היפה והקשת. חג שמח וכשר. שנזכה לגאולה עוד השנה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב. [ליצירה]
תגובות