מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] בבקשה: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=625 [ליצירה]
- [ליצירה] ----- יפה ומעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לומר שאף פעם לא אכלתי נעלי בית ישנות, אבל בעיני המשפט לא שקט ונעים אלא פסימי ומר. [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי? לא, אני ממש פחות זועם ממנו [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!. נדמה לי שיש סתירה בין שם השיר לתוכנו. אולי זה יכול להצביע על הבלבול בו אנו מצויים בכל הקשור למקדש. לשאלתך "לשמחה מה זו עושה" חשבתי שאולי השאגות האלה בעומקו של דבר הם סמל לכך שבאמת אנחנו קצת שמחים על זה שבית המקדש חרב, ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בכלל מציע שתביא לנו תמונה של הלב של העקורים שגם הוקם מחדש ללא נזק בל יתוקן [ליצירה]
- [ליצירה] ימצחיקים, יומהולדת לשימון מה לא הוזמנתם? היה נפלא, שרנו קצת שירי שלום ושכחנו מהמצב. חזן, החיים שלי מתקצרים מדברים כאלה אז אני מנסה לשחרר קיטור.אגב אני ער לכך שזה לא תמיד ידידותי לסביבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---------כדי- לא- לאבד- את- השפיות- אני- נאלץ- להגיב- לעצמי- שוב-------------- [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אבל מי הוא זה שיכול לגלות את השירה הזו? הביאוהו לכאן. קראתי את רוב היצירות שלך- נפלא ביותר. [ליצירה]
תגובות