קור של ליל קיץ,
נשימה מהדממה,
כוכב עולה שם, עץ זית,
מול קצוות הלבנה,
תפילה חרישית מלווה:
תקוה,הבטחה,אהבה,
עיניים נעצמות
חיפוש,
לאן ללכת בשעות הכי קטנות...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
הגוש דמעות שבגרוני מונע בעדי להגיב...
ואולי השתיקה הזועקת מבעד למסך הכחול,
זו התגובה שטובה מכל,להביע,להזדעזע,לכאוב,להתרגש,ולבכות עד כלות.
הי"ד ויביא לנו ימים ללא כאב ושכול ,ימים שנהיה בטוחים זה לצד זה...
[ליצירה]
את כותבת מדהים.
הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...)
זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט...
מקסים נורא.
[ליצירה]
האהבה מעבר לפינה...
בעזרת ה' גם תורך יגיע..
כל אחד בעתו ובזמנו...
ועד אז....
הישאר בחיי מבחנה....
אל תתיאש גם זה יבוא...
אתה כותב מקסים מקסים...
תגובות