אנשים נצבעים באפור
נשטפים לדרכם,
מתיזים אכזבות לצידי הדרכים.
השמיים עוטים רצינות-זעופה
מרוקנים קַדרוּתם במורד הרחוב.
ואני שלולית מי-גשם,
מגפיים צבעוניים מדלגים בי
ודרורים רוחצים
ושמש חורפית שוזרת
מקלעת צבעים.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . איזה יופי! פשוט שיר מקסים! היופי הזה שמבצבץ לו מתחת לקדרות... אהבתי בעיקר את התיאורים של הבית הראשון. ועם הגשמים האלו הרגשתי ממש את אותה הרגשה שאת מציירת.... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. כשהתחלתי לקרוא חשבתי לעצמי: 'הי, הנה מישהי ש*כן* מתבאסת משמים אפורים, לא ידעתי שיש עוד חיות כאלה'. ואז התברר לי שבאמת אין:-) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תיאור ויופי של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת אהבתי את תיאוריך ביחוד בית אחרון שהחזיר אותי אל שלוליות הגשם... [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא שוב ושוב, ולהיות יותר שלולית עם כל קריאה. הוי, הוי, אנשים, הוי הוי מגפיים, במי אתם מתבוססות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אובייקטיבית. התיאורים של החורף תמיד קונים אותי, ולכן אני נוטה לחבב מאוד את שירך. אבל הפריע לי משהו אחד- מעולם לא ראיתי "מקלעת צבעים" בשלולית בוץ עכורה. זאת נראית לי תמיד פריבילגיה בלעדיתשל המים הצלולים, למשל- קשת שמתגלית בממטרות.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, הייתי בטוחה שהגבתי פה כבר! ואיך אפשר שלא, כל כך - מלא חיוּת, לעומת הניגוד של האפור שיש לכאורה בשמים, אבל - לא! ובמיוחד כיף להיות צבעוני כשהכל מסביב אפור, הידיעה שיצאת מהמסגרת האפורה הזאת, מכל האנשים הזעופים.. מעביר את התחושה, [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ולא אכביר במילים כי עשו זאת קודמיי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי במיוחד את הניגודים בין הביטויים הקודרים בבית הראשון לבין המילים הססגוניות בבית השני. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** אחרי אגודלי בעולמקביל- הא לך כוכבים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רחל שפירא, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הו, לא יפה בכלל! [ליצירה]
- [ליצירה] ... תגיד לי, מר לוגן, אם כב רמדברים על "יותר טובים"-- אין לך כבר משהו יותר טוב לעשות חוץ מלהיטפל לאיזו יוצרת, לעבור יצירה-יצירה ולרדת עליה? אמנם כשאדם מעלה יצירה לאתר הוא לא מצפה רק לנופת-צופים, אלא גם לביקורות בונות, אבל.. בחייאת, זאת לא צורה (תרתי!). [ליצירה]
- [ליצירה] .. אם הבנתי נכון, אז המשחק-מילים של "מהלך בין שיטה לשיטה" ממש יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, אבל זה לא חרוז. זה לא נגמר ב"רים". זה לא אומר שזה רע, אף אחד לא קבע שהכל חייב להתחרז, פשוט ציינתי שאני לפעמים קנאית לחריזה (על חשבון המשמעות? לא יודעת. אבל אני מכופפת את המשמעות כדי שתתאים לחריזה, כי זה ממש חשוב לי), ואני בטוח הייתי חורזת את זה, איכשהו. אבל עזבי, תתעלמי.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... בקריאה שניה, התנגן לי "דרשתי קרבתך". ובצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך.. צריכה עוד לחשוב על זה. אהבתי מאוד את השיבוצים בבית השני. וגם את החריזה הלא-מחייבת. -- ובלי טלית אי אפשר? [ליצירה]
- [ליצירה] ... בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול. המסר קצת הפריע לי. קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה. וגם- "כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ- אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה" אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה. עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי.. [ליצירה]
- [ליצירה] . מוכר. -- הקטע הזה, מבחינת הכתיבה (ובעצם גם התוכן), הזכיר לי מאוד את תמר מ"מישהו לרוץ איתו". [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו.. כואב לקרוא. אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה שאני מקפיצה, אבל החתלתול נתן לי נקודת מבט אחרת על השיר, ובעקבותיה שיניתי אותו קצת. ורציתי שתראו.. [ליצירה]
תגובות