אנשים נצבעים באפור
נשטפים לדרכם,
מתיזים אכזבות לצידי הדרכים.
השמיים עוטים רצינות-זעופה
מרוקנים קַדרוּתם במורד הרחוב.
ואני שלולית מי-גשם,
מגפיים צבעוניים מדלגים בי
ודרורים רוחצים
ושמש חורפית שוזרת
מקלעת צבעים.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . איזה יופי! פשוט שיר מקסים! היופי הזה שמבצבץ לו מתחת לקדרות... אהבתי בעיקר את התיאורים של הבית הראשון. ועם הגשמים האלו הרגשתי ממש את אותה הרגשה שאת מציירת.... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. כשהתחלתי לקרוא חשבתי לעצמי: 'הי, הנה מישהי ש*כן* מתבאסת משמים אפורים, לא ידעתי שיש עוד חיות כאלה'. ואז התברר לי שבאמת אין:-) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תיאור ויופי של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת אהבתי את תיאוריך ביחוד בית אחרון שהחזיר אותי אל שלוליות הגשם... [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא שוב ושוב, ולהיות יותר שלולית עם כל קריאה. הוי, הוי, אנשים, הוי הוי מגפיים, במי אתם מתבוססות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אובייקטיבית. התיאורים של החורף תמיד קונים אותי, ולכן אני נוטה לחבב מאוד את שירך. אבל הפריע לי משהו אחד- מעולם לא ראיתי "מקלעת צבעים" בשלולית בוץ עכורה. זאת נראית לי תמיד פריבילגיה בלעדיתשל המים הצלולים, למשל- קשת שמתגלית בממטרות.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, הייתי בטוחה שהגבתי פה כבר! ואיך אפשר שלא, כל כך - מלא חיוּת, לעומת הניגוד של האפור שיש לכאורה בשמים, אבל - לא! ובמיוחד כיף להיות צבעוני כשהכל מסביב אפור, הידיעה שיצאת מהמסגרת האפורה הזאת, מכל האנשים הזעופים.. מעביר את התחושה, [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ולא אכביר במילים כי עשו זאת קודמיי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי במיוחד את הניגודים בין הביטויים הקודרים בבית הראשון לבין המילים הססגוניות בבית השני. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** אחרי אגודלי בעולמקביל- הא לך כוכבים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איי, זה טוף. כלומר, כל כך נכון. השיחות האלה עם עצמנו שלא מובילות לשום מקום (בדרך כלל..). לפחות טוב שאנחנו עדיין מתקשרים לעצמנו. ועם עצמנו. זה אומר שיש עוד תקווה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, אוי, כמה נורא! למה להרוג חשופיות מסכנות? תארו לעצמכם שאיזה מישהו ענק מופיע מעליכם ושופך עליכם חומצה רעילה שממיסה אתכם! איך הייתם מרגישים אז, הא? --- ובעניין תיקון היצירה: מצד שמאל יש לך את "להוספת יצירה, עריכת יצירה או מחיקת יצירה". את נכנסת לשם, מגיעה לדף הניהול שלך. למטה יש לך את כל היצירות שלך... את לוחצת על הקישור ל"רצח סימה התולעת- חלק א'", מתקנת את הדרוש תיקון, לוחצת על "עריכת יצירה",ו-זהו! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד (:. חִיֶיכוֹתִי. --- בלי קשר: אני במחסום כתיבה.. ולא נראה לי שהוא עומד להיפרץ בקרוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... שירה, אני מסכימה איתך לחלוטין שאתר יצירה שרוצה להיחשב כמקצועי, מוכרח לדעת לבנות שיח שיש בו ביקורת- לחיוב ולשלילה. רק ככה מתקדמים, רק ככה נבנים. ואישית, אני יכולה לומר שההתקדמות שלי בכתיבה נבעה הרבה מאוד מתוך הערותיו של איזה ילד אחד, שעכשיו הוא חייל, ושהחליט לקחת את הכתיבה שלי כפרוייקט לזמן מסויים :). וצריך הרבה מאוד ענווה כדי לקבל ביקורת. גם זה נכון. מצד שני, עוונה צריכים גם כשמעירים. ועם כל הכבוד למקצועיות ההערות, שאליה אני ממש לא מתכחשת (ועם חלק גדול מההערות ש"נושא אלומותיו" נתן כאן, בהחלט הסכמתי), צריך לדעת איך להעיר כמו בנאדם. ורזומה כלשהו בכתיבה לא נותן את ההכשר להעיר בצורה פוגענית ומעליבה. אגב, סליחה על הבורות, מהם ה"אוקפי" והאייל הקורא"? (הרכינה *מתקרבת* את ראשה בבושה וכלימה). [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה דווקא נורא יפה (גם אם אין בזה רעיון), אבל אולי אני לא מבינה בצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה שמעלה שוב את השאלה הנוקבת, היורדת עד תהומות, הצועקת את צעקתה המיוסרת, המופנית כלפי מנהל האתר-- איכה? [ליצירה]
- [ליצירה] ... אה, ובהזדמנות רציתי להגיד, שאמנם לא תמיד אני מגיבה, אבל.. תמיד היצירות שלך עושות לי משהו. כמו לגעת בחשמל חשוף. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה מחוק! ((: וזה מעולה!.. [ליצירה]
תגובות