בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט שונה סגנון הכתיבה של שני הבתים. אבל הרעיון יפה והביצוע בעיקר בבית השני- מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] יצרת כאן יצירה חדשה שיכולה להיות מתאימה לפרסום, תודה-כתמיד, על הרגישות והתגובות מלאות הרגש והמחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] דרש ממני קריאה חוזרת, ושוב, - בשיר שזורים דימויים יפים, ההתנסחות נפלאה, נהניתי! זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה, גם השימוש בדימויים- על אף שאינם חדשניים, זה לא מרגיש נדוש מדי. אבל- אני מסכימה עם שנכתב פה קודם- נדרש עוד קצת ליטוש, לפעמים ההרגשה היא של ניסוח ילדותי ויש שורות שפתאום בגרות ניכרת, חסרה לי קוהרנטיות ביצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות החמות, חיממתם ליבי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. השימוש בניקוד ובביטויים תנכיים, היה מובן ומשרת מטרה ביצירה, אך מעבר לכך-? לי זה לא התחבר, לא מיבנית, לא במשקלים, במקצב, לא בתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לכתוב שיר שמח, ואתה, יקירי- הייטבת עשות! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם צחית, אך הייתי מסווגת את היצירה לא כשיר, אלא... לא יודעת, תחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
תגובות