[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
נושא-
יש שתי אפשרויות:
או שהיא עושה שברונות באור אותו היא שולחת, ז"א שהשבירה נמצאת בידיה,
או שהיא עושה שברונות באור אחר, היא רק כלי שדרכו האור עובר ונשבר.
השמש נבראה ביום הרביעי הרי, והאור עוד לפני כן.
[ליצירה]
*.
קודם כל, תודה לכל המגיבים.
שנית: מישהו מוכן להסביר לי את הקשר לרחל המשוררת? כנראה שפיספסתי משהו...
ועוד: "אומרים ישנה ארץ" הוא שיר של טשרניחובסקי.
ההשאלה היחידה בשיר, מבחינתי, היא מביאליק: "הכניסיני תחת כנפך והיי לי אם ואחות".
טעיתי איפהשהו?
[ליצירה]
*.
מית, זה בסדר, הטובים בצד שלך..
ואני מציע למי ש ז ה מה שכתוב בפרטי היוצר שלו: "מחר חשבתי יהיה טוב אמרתי :"חציל" ויצאתי בריצה להפריח יונים בבית לויה", לצמצם את עצמו לפני שהוא כותב ביקורת באף גבוה.
חוץ מזה שארוטיקה זה לא רע בהכרח..
נו, די.
ותודה לשרה בערוגה, שהתגובות שלה מצחיקות אותי תמיד. אשיב ממצולות, בחיי...