יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך!
אני חושבת שיש משהו מרתק בבחירת הנושא שלך
כיוון שנשקפת כאן אוטנטיות עדתיית בשילוב עם אוטנטיות דתית
מאוד אהבתי את הרגישות בה ציירת את הבגד (שבעיניי מצויר ברמה גבוהה הרבה יותר מפניה של האשה)
הציור מזכיר לי ציוריי ארץ ישאל,ציורי תנ"ך מן האוסף שקיים במוזאון י-ם
ציפורה של משה,
אשת מדבר נועזת,פשוטה,ואם זאת מישירה מבט מעורר סימני קריאה וסימני שאלה
מעניין
צחית
ראיתי פעם סרט על שניים שאנסו ילדה קטנה בת מיעוטים בארה"ב ממוצא אפריקני ואז האבא שלה ירה בשניהם ויש לו משפט וכל הסרט הוא בעצם דרמה משפטית שמבררת את הקיפוח שיש בארה"ב.בכל אופן,בנאום הסגירה של המשפט לפני פסק הדין,העו"ד של הנאשם (הנאשם שחור והעו"ד שלו לבן)עושה למושבעים תרגיל ואומר להם לעצום עיניים ומספר להם עם פרטים מזויעים את מה שקרה לילדה ובסוף הניאום הוא אומר להם: "ועכשיו תדמיינו שהילדה לבנה". וזו היא שורת המחץ.
ודי לחימא ברמיזא...
אשמח לדעת מה היה שם הסרט אם מישהו יודע כי אני לא זוכר...
חייבים להגיב על ציור כזה!
מדהים, עמוק, חודרני משהו..
באמת כשרון בלתי רגיל להעביר כ"כ הרבה מסרים
בציור אחד "פשוט"..
תודה לך על שהראית לכולם ונתת לנו להכנס לשם.
איזה יופי, איזה כישרון. זה ממש אמיתי. זה עושה הרגשה כאילו האשה באמת נמצאת שם ומסתכלת עליך. עוד רגע היא גם מתחילה לדבר. אני מסתכל ומסתכל ומנסה להבין מה היא אומרת...
[ליצירה]
יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך!
[ליצירה]
אני חושבת שיש משהו מרתק בבחירת הנושא שלך
כיוון שנשקפת כאן אוטנטיות עדתיית בשילוב עם אוטנטיות דתית
מאוד אהבתי את הרגישות בה ציירת את הבגד (שבעיניי מצויר ברמה גבוהה הרבה יותר מפניה של האשה)
הציור מזכיר לי ציוריי ארץ ישאל,ציורי תנ"ך מן האוסף שקיים במוזאון י-ם
ציפורה של משה,
אשת מדבר נועזת,פשוטה,ואם זאת מישירה מבט מעורר סימני קריאה וסימני שאלה
מעניין
צחית
[ליצירה]
ראיתי פעם סרט על שניים שאנסו ילדה קטנה בת מיעוטים בארה"ב ממוצא אפריקני ואז האבא שלה ירה בשניהם ויש לו משפט וכל הסרט הוא בעצם דרמה משפטית שמבררת את הקיפוח שיש בארה"ב.בכל אופן,בנאום הסגירה של המשפט לפני פסק הדין,העו"ד של הנאשם (הנאשם שחור והעו"ד שלו לבן)עושה למושבעים תרגיל ואומר להם לעצום עיניים ומספר להם עם פרטים מזויעים את מה שקרה לילדה ובסוף הניאום הוא אומר להם: "ועכשיו תדמיינו שהילדה לבנה". וזו היא שורת המחץ.
ודי לחימא ברמיזא...
אשמח לדעת מה היה שם הסרט אם מישהו יודע כי אני לא זוכר...
[ליצירה]
ובכל זאת- יש פעמים שתופסים את הפרפר בין הידיים (עד שממש אפשר לחוש את פרפורי הכנפיים שלו מדגדגים מבפנים) ואז מגלים שהוא הרבה יותר יפה ועדין ואצילי ומלכותי ומהפנט ומשכר ממה שחשבנו.
[ליצירה]
.
כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה.
ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון.
וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם.
אוף. אני שונאת את זה.
[ליצירה]
.
רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת.
כך שזה כן יכול להיות במציאות.
(כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*)
תגובות