[ליצירה]
אם יורשה לי...
א. אני לא תמיד מסכים לכך שהאמת מסנוורת. רוב הפעמים- האמת מ-מ-ש לא מסנוורת, ואנשים חוזרים על טעויותיהם משכבר הימים, בלי ללמוד מהנסיון.
ב. האהבה יכולה להיות עיוורת, גם כאשר האמת מסנוורת. אהבת-אמת איננה חייבת להסתיים במפח-נפש, אע"פ שהיא עיוורת. בקיצור, מסכים אני לדברי רן ידידי; לדעתי- הקשר בין שני חלקי המשפט- רופף ביותר,
וזהו! יומנעים, החזן.
[ליצירה]
רגע אחד,אז
זה שלך או שלו? כי אם זה שלו- אז תני לו את הכבוד הראוי לו ותשאירי זאת ברשותו. את יודעת- כתוב בפרקי-אבות: "האומר שלי שלי ושלך שלי- רשע"...
[ליצירה]
אז מה את רוצה
לומר לנו, שאין הרבה הבדל בין חילונים לדתיים? לענ"ד בזה את צודקת בהחלט: בין החילונים הפטריוטים של אז ובין הדתיים-לאומיים של אז- לא היה הרבה הבדל. אבל היום- המצב שונה לחלוטין. הלוואי על כולנו- בית חילוני כזה. פשוט- הלוואי על כולנו. גם על החילונים וגם על אלה המכונים: "חרדים". שבוע טוב, החזן.
[ליצירה]
מסכים איתך
בעניין דיבור בעברית (ורק בעברית), אבל ממש לא מסכים איתך בעניין ה"להיעלם". כל עם שומר על עברו וחוקר אותו. גם אנחנו מחוייבים לשמור על עברינו. ו"עברינו" זה לא רק ההסטוריה שלנו, אלא גם הפולקלור שלנו, השירים שלנו וכו'. כי זה בכל-זאת נכס תרבותי. ואם אנו לא נשמור זאת- מי ישמור? האם אתה יודע- שבאונ' בר-אילן למשל (וממש אין אני מתכוון פה לעשות "פרסומת" או משהו כזה), בפקולטה למדעי היהדות, בקומת ה"ספרות"- ישנם שני חוגים מיוחדים (ששוכנים בחדרים סמוכים, אגב)- החוג ליידיש והחוג ללאדינו? וצריך שיהיו קיימים חוגים שכאלה, בגלל כל מה שאמרתי לך לעיל. וכש-תסיים את חוק לימודיך בישיבת ההסדר, אני מציע לך לבקר באחד משני החוגים הללו (או בשניהם), אתה עשוי להתרשם לטובה...(אולי הייתי צריך לכתוב זאת ב"הודעה אישית" אבל נו, שכולם יראו, מצידי... מקווה שגם מצידך).
תגובות