בעזרתו.
לראות פרפר נמוג אל האור, טובל כנף בשובל זֹהר חיוור.
לראות מִזהב ערפל מתפזר ברשתית עד קצות ופרפר רווה-חיות כשיכור מסתחרר.
ולזכור-
כזאת היתה דמותי בעומדי לפניו.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך רק תגובה אחת? משתפך, זה פשוט מטריף את השכל הכתיבה הזאת שלך, משתפך מזה, זה כפי שאת כותבת כמגע פרפר בכנף אור, או משהו בסגנון, ןבקיצור פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה מאוד. מעביר את התחושה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחותי.. סחטיש עליך...[תמיד ידעתי שיש לך את זה..] -זאת עם השם שאהבת.. : ) נ.ב-לרגע חשבתי שכתבת לכבודי ת'יצירה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. ליטוף של קסם הענקת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומשכר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק. [ליצירה]
- [ליצירה] ושום דבר לא נסחף, מתוק. המקום המדהים הזה הפך להיות חלק ממך, מכולנו. ואם נגזר עלינו לא לחיות אותו באדמה- נחיה אותו בנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. פתאום זה כל כך רלוונטי, ופי מאה יותר כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת- יש פעמים שתופסים את הפרפר בין הידיים (עד שממש אפשר לחוש את פרפורי הכנפיים שלו מדגדגים מבפנים) ואז מגלים שהוא הרבה יותר יפה ועדין ואצילי ומלכותי ומהפנט ומשכר ממה שחשבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] . מיכל- איזה יופי שזכרת! הציור ששלחת בהחלט היווה השראה. [ליצירה]
- [ליצירה] / וואו! זה כל כך, כל כך, כל כך יפה!!!!!!!! ברור לי שבקושי הבנתי באמת אבל זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. זה עצוב. כתוב בצורה כה נוגעת. היו מספר ביטויים שאהבתי במיוחד, ביטויים עם עוצמה שמצליחה לשאוב אותך עמוק פנימה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא, זה לא גירים, זו פנדה מרוחה למדי... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אחות. והמילים שלך נוגעות כל-כך, את יודעת. (למרות שאני מתנגדת לכמה אמירות...) ולמי שלא הבין את ההיררכיה זה הולך כך: כנרת זכתה בכל הכשרון הזה וכדי שלא ארגיש מקופחת הואילה בטובה להוריש לי קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] . אוף! רן גנב לי ב-ד-י-ו-ק את מה שרציתי לכתוב. טוב, מהכפ'ת לי?! חמוד. [ליצירה]
תגובות