שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
בעז דרומי14/6/2005 21:11:45 הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה)
[ליצירה]
[ליצירה]
כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי.
זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע.
אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק.
[ליצירה]
מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים.
תגובות