פניך מנשבות בי שינויים
אני רוצה לעצום את עיני מעיניך
וללמוד תורה
.עוד שתים עשרה שנים
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איילה, מאד נהניתי מהתימצות שאינו צימצום. התחברתי מאד ממקום של אצילות לרצון ללמוד תורה, ולא הצלחתי להרגיש בריחה ללימוד במקום עשיה. וכי לימוד תורה מבטל עשיה? או שמא עשיה אין בה מן התורה? אבל הפלסף באמת לא חשוב לי, נהניתי מן הקטע. (ודעתך בהחלט מענינת). [ליצירה]
- [ליצירה] כשזה לרוות צמאון זה טוב, אך כזה לברוח זה חבל (-: (הייתי חייבת להכניס את דעתי האישית) משפט אחד חזק שמשאיר אחריו שובל מחשבה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר. יפה. יכול להיות שגזרת זאת משיר שהחלטת לנטוש? ביטוי מרשים בהחלט. כתיבה טובה. --- רק עוד קצת, עוד מעט, עוד שנה או שנתיים - תספיקי להשלים את הש"ס פעמיים. --- כמיהה טהורה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים. אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה שווה כשמפרשים? בהתחלה הדובר הלירי היה אמור להיות הבחור, אך זה נותר פתוח להרגשת הקוראים. יש כאן שימוש הפוך בסיפור רבי עקיבא ורחל- רחל שולחת אותו ללמוד תורה מרצונה, וכאן יש רצון של לימוד תורה כבריחה, רצון ללמוד במקום לעשות. (זאת לא רק ביקורת.) [ליצירה]
- [ליצירה] אל תפחדי מפנים חדשות, לפעמים יש בהן הרבה ברכה. המוכר והישן נראה אולי יותר בטוח והחדש מאיים, אבל החדש גם יכול לקדם אותך הלאה. סליחה אם הדברים לא במקום או לא שייכים. פנחס [ליצירה]
- [ליצירה] חזק חורט, ומוכר... רב-משמעי, שנשא אותי למווזות רגש שונים... אחד מהם, התבגרות [ליצירה]
- [ליצירה] מה ללמוד תורה? באולפנא למדתי מספיק, פעם אחרונה שפתחתי ספר הייתה לפני ארבע שנים בערך... [ליצירה]
- [ליצירה] שמנדריקים! אני לא סובלת את ההומור המתיישן- נושן של אפרים קישון. אבד עליו הכלח, מבחינתי, מאז ששמעתי שהוא לא באמת כזה אידאליסט. ולעומת זאת- פירגונים: נקרעתי מצחוק ב"מלא הטנא ביאושים"- שזו גם רמיזה דקה לכל הפוזלים לאתרים מקבילים, ומ: "...אני יושבת כאן בשלוש בלילה ולא מפסיקה לבכות. עוד מעט יתעורר כאן מישהו. אוי.. עכשיו גם שתי הקטנות מצטרפות לבכי, והנה אבא שלי, טוב, טוב, אני סוגרת.. אי!.." שבה את ליבי. בלי קשר לקשרים משפחתיים קודמים! [ליצירה]
- [ליצירה] הידד! סונטה! (ועוד לרבים...) אם היית מחלק אז היינו מבחינים לבד שזו סונטה... המשקל... מן הסתם חמישה ימבים וחצי, כמו בסונטות אמיתיות, אבל עוד לא בדקתי. (גאה להראות משכילות.) זה יפה, זה אותנטי, זה זועק לקרב האהבה והדם, הפעם לא על אישה אלא על אדמה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת גלוי מדי, קצת סמוי אמיתי ואצילי [ליצירה]
- [ליצירה] לאשפתות תיכביך!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה כן ניסית לעשות זאת כמחאה או כפרובוקציה, אבל- זה לא מראה על רמת האתר או על רמתו של מנחם, אלא על רמת הכותב בעצמו- בין אם הוא באמת מאמין שיצא לו יפה, ובין אם הוא חושב שהוא יצליח להעלות כך את הרמה. הפסיקו עם זה, כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] אין דבר יותר שלם.... מקורי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה איפה הן הבחורות ההן??? --- תהנה מן התה, או מן העלים... [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר??? קטע טוב... הרהורי אמונה ברגעים הזויים... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שמעתי את ההקראה ואני רואה שינויים- קודם הקלטת ואח"כ כתבת או להפך? בהקראה אמרת "...יצחק הממשש את עשיו..." ולא כך היא... שיר מעניין מאוד, נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... נראה כאילו הם כל כך- צדיקים כזה? לא הבנתי את המסקנה העיקרית של הגיבורה- מה? בקיצור, התחלה טובה, תמשיכי, וכמובן שתסיימי זאת במעגלים של "עוד יישמע"... [ליצירה]
תגובות