.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, אבל... זו את, עצמך ובשרך. למה את כותבת כך עלייך? [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי לתקן כמה שגיאות כתיב (להתמש, היגיוני...) ולערוך משפטים מסורבלים. זה לא בדיוק מאמר, אלא דעה. ויתרת על הגדרת מונחים כמו 'טבע אנושי', 'תודעה', 'השפעת הסביבה'. לא ציינת מקורות ממחקרים פסיכולוגיים\סוציולוגיים, לא הבהרת מה טבוע באדם ומה מושפע מהסביבה, ואיך לדעתך ניתן להציל את המהפכה משליטים מושחתים (אבל זה באמת חורג מגבולות המאמר) לגבי הסיום - ייתכן שעבודה קולקטיבית וחלוקת העושר הן עקרונות הגיוניים ביותר, ועדיין מנוגדים לטבע האדם. טבע האדם לא מונחה בהכרח לפי ההגיון. [ליצירה]
- [ליצירה] יום עמוס בדיחה קודרת, שמלמלים בלחש כשחוששים לצעוק ולשבור. 'אפילו אלה עם הדפים המתפוררים' - יסודיות אובססיבית, למחוק ולשנות ולא להשאיר אף סדק. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הילדה הרעה שבך? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לסיפור כזה מגיעה תגובה מעניינת יותר. שבע שנים חלפו על יגאל, גדושות במקומות, דמויות, רעיונות, חיוכים ודמעות לרוב. כל אלה מתרכזים סביב שתי בעיות - יגאל מחפש הכרה, יגאל לא מתפשר. כל הצלחה, כל כשלון, נובעים מהצירוף המעיק הזה. ככל שהתפתח הקשר על הרב דמשיץ התגלתה בעיה חדשה - יגאל מחפש על מי לסמוך, קשה לו לסמוך על עצמו. הבעיה הזו נשמעה 'לא מתאימה', בגלל הגישה הפסקנית שלו לאורך כל הסיפור. הכל ברור לו והוא תמיד צודק, לא משנה בכמה קירות הוא צריך להתנגש בגלל זה. אבל אלימלך הצליח לשלב את הבעיה החדשה יפה. לפעמים יגאל מחפש את אישורו של הרב דמשיץ פשוט כי הוא צריך שמישהו 'יכיר בו', מישהו שהוא מעריך. ולפעמים הוא נהנה מגישתו של הרב דמשיץ שמאשר את בקורתו על הסובבים אותו. וכך הסתיים הסיפור - יגאל מתאכזב גם ממשענתו האחרונה (צפוי, אמנם, אבל כתוב טוב), מחליט לסמוך על עצמו, וכך הוא מוצא גם הכרה וגם אוזן קשבת לביקורתו וגם, אולי, תקווה לאיזון. לא קל להחזיק סיפור קצר באורך כזה, (37 פרקים סביב דמות אחת) ועוד לגרום לאנשים לקרוא אותו. אלימלך הצליח ליצור דמות אומללה ומשעשעת ולהקיף אותה במספיק צרות כדי להחיות את הסיפור עד שיאו. נראה לי שמגיעות לו מחיאות כפיים - () () () () () () () אגב - האם הרב דמשיץ התכוון לשגע אותו כדי שיתחיל לסמוך על עצמו ולחיות או שזה פשוט הסגנון המעצבן שלו? [ליצירה]
- [ליצירה] זו תמונה אבסטרקטית, או סתם לא הבנתי? [ליצירה]
- [ליצירה] הוא אמר שאין מחר, והיא האמינה. הסיפור הזה מעורר תחושת בטן לא נעימה. אם היתה לי טלוויזיה הייתי מסתכל סביב לפני שהייתי זורק אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאט לאט הפלאפון מחליף את הסיגריה, היום המשועמם מתחיל לשלוח SMSים. אז במקום 'יהיה לך ריח רע...' אפשר לכתוב 'תצפצף ותרעיש, תפריע לאחרים, תוציא הון, וגם בטווח הארוך תזיק לעצמך' אמנם, עדיין לא הנאה אסורה, אבל כבר היום מבקשים לכבות פלאפונים בהרצאות והצגות, ולפעמים אפילו במסעדות. אז מקווה שנסיק יום אחד את המסקנה... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר חלומי! ריח מלח, טעם דבש, חוף מעבר לאופק והתחלה שלא מתכלה, פשוט תענוג! הערה קטנה - חופים לא 'מכילים' אלא 'נושאים'. (לא הצלחתי לחשוב על מילה שגם תהיה נכונה וגם תישמע כמו 'התחלה', מצטער) תודה רבה. מועדים לשמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אף פעם לא מוקדם מדי לנוסטלגיה ומרירות לחיים! תודה [ליצירה]
תגובות