[ליצירה]
אני, במפתיע, לחלוטין עם הטרמפיסט.
כל דבר הוא געגוע לגשם.
כל נשימה, כל קרן שמש, כל רסיס חלום.
אפילו החיים עצמם.
מתגעגעת...
(בואי לשבת, טוב? אני אהיה נחמדה.)
[ליצירה]
מניס, ברור שאני מסוגלת לעשות כמה דברים בוזמנית - אבל לא כשמדובר בעננים...
חוץ מזה שיש עוד רובד של משמעות מאחורי השיר הזה, אבל איזה כיף לי שרק אני מבינה אותו כרגע:)
תודה לכולם על התגובות (גם לך, יאיר!). שימחתם אותי עד מאוד:)
אסתר, שגם הלילה לא ישנה מספיק.
[ליצירה]
לא מסכימה -
אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות.
ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד.
מצטערת, זה פשוט צרם לי.
[ליצירה]
"איזהו גיבור - הכובש את יצרו".
לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..."
אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר.
תגובות