סמסטר אחרון,
יוצאים אל החיים.
על מה חשבנו אז,
כשהיינו ילדים..
חשבנו שעד אז
נהיה 'מסודרים'
ולא חושבים על מה חשבנו
כשהיינו ילדים.
מביט מהצד
-
........................................
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] - אהבתי את הכתיבה ואת הפאנץ' שמחזיר אותנו למציאות.. ממש חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] - אוי, מזכיר לי את השיר של אתניקס (=בעע) "לחיות בניו זילנד (ולשמוע תותח, רק ביום ההולדת של המלכה)". נחמד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה. מזדהה לחלוטין עם דבריך, ועם כל הכאב והתסכול, התגובה שלי די פשוטה: זה לא המקום לקטע כזה. אני יכול להפנות אותך לשלל פורומי אקטואליה. [ליצירה]
- [ליצירה] - מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] - טווווווב..... [ליצירה]
- [ליצירה] - גם אני הקטן מצטרף לדעת קודמי ומשבח ומהלל קטע זה. בעיקר בגלל הביטויים המקוריים, אם כי אפשר היה להאריך את הקטע בהרבה ולשכלל אותו. (ומה לעשות עם זה, אלפא? תנסי לעשות עם זה מרק) [ליצירה]
- [ליצירה] - רגע, אז מה היה עם אורן? :) נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... רושם לעצמי: "לא לכתוב תגובות בשתיים בלילה אחרי יום עבודה". ולחשוב שאני כתבתי את זה : http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=5109&code=497 [ליצירה]
- [ליצירה] - אממ.. את יודעת, זה לא אמור להיות "הקדשה תחת הקדשה".. אבל שלך יותר מחוכם. אז אני זכיתי ביותר כבוד. לא? ואת, אל תקדישי כל כך הרבה מאמץ לאנשים שמעצבנים אותך. ככה הם יעצבנו אותך הרבה פחות ויתעצבנו בעצמם הרבה יותר. בכלל, הכי טוב לא להתעצבן. [ליצירה]
- [ליצירה] - העיתון נוזל בדיוק כמו בציור המפורסם של דאלי, ויש רמז גם בשם היצירה. [ליצירה]
תגובות