בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה כותב מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי נראה שאם הוא היה קצת פחות נושם ושואף וחושב, וקצת יותר כותב, אולי הוא היה מצליח קצת יותר לכתוב בשעות הערוּת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא. אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה). [ליצירה]
- [ליצירה] את מאמינה לאמא שלך? למה את כזאת ספקנית? אדם נושא חן בעינייך, את חייבת לדחוף לעצמך מחשבות שוללות שאין להם רגליים? ודוקא השיר יפה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ממממההההה??????? עובר עליך? כנראה הבל דפק לך את הראש עד שלקחת את שלו במקום. סתם. סיפור מעניין ומוזר. מקווה שכעת המון קין ממלא את חייך, או לפחות הבל נעדר מהם ויש בהם משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים את העייפות שלפני התפילה, מנסה להתעורר עם כוס שתיה חמה, אך, זה נבלע שם, בין המילים הנבלעות בעצמן. יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים והמציעים. אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי. הקשר להתנכרות: המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש. הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב). ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת. [ליצירה]
- [ליצירה] חפור עמוק ואל תפסיק, אנחנו מלאים רזים ופלאות. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] הו מושקה... שיר כה יפה, באמת אהבתי. ובקשר לדברים, הזכרת לי את הגעת בני ישראל למרה, "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים"!, ואין מים אלא תורה. אל יאוש, טוב שלפחות עודך שוטפ תהפנים מאבק, והרי אמרו חכמים: "המאור שבה, יחזירנו למוטב", אל יאוש עוד נזכהכל אחד לגלות בה חידוש, חידוש המיוחד לו, את האות שלו בתורה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כמו שהכל מתחיל מה"פוס משחק", עצור צריך לברר פה משהו שמעצבן וכו' ונגמר בסוף ב"פוס משחק" אחר, מטאפורי, אנשים, זה כבר לא משחק, זה עלול להוביל לאסון, הכעס, השנאה, אז פוס!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק במיוחד המשפט הראשון. עמוק מאד. השירים שנשיר מחר נולדים מחשכת אתמולינו ומלחץ תפוס בצואר ומצחוק מתגלגל מבטנינו שעוד לא מספיקה לעכל את אשר עבר עלינו באתמולינו. [ליצירה]
- [ליצירה] ובאתי על החתום! כן, גם אני מאד אהבתי, אך דווקא רציתי להאיר שזה עושה לי הרגשה של ישן וטוב, כאילו יצירה ותיקה פה באתר ולא בת פחות משבוע, יצירה עמוקה, בשלה מאד ומשובחת. [ליצירה]
תגובות