שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
כמה אנשים. פחות אחד, ועוד אחד, ו.. הופ!
נשארת לבד.
כמה אנשים, ודמיינו איך מרגיש מי שהפך כוכב בין לילה ונותק ברגע מכל הסביבה האנושית המוכרת לו, ואין לו נפש קרובה, רק כמה תאבי בצע שמסתובבים סביבו כמו דבורים סביב המלכה.
[ליצירה]
בס"ד
דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא...
[ליצירה]
בס"ד
הפיגועים - לא ישברונו!
כי הארץ - היא שלנו!
כל משחית - ומחבל,
יגורש - או יתחסל!
כי אותנו - לא ישבורו!
מארצנו - לא נברחה!
נתנה לנו - הקדוש בורוך הוא.
לגויים - היא לא נמסרה!
מי אשר שלום יחפוצה,
בזכותינו זאת יכיר!
הדורש וויתור על ארץ
ידחפנו עד הקיר!
אל תיראו בני הגבורה
עוד יכון שלום בארץ
שלום אמת נצחי יכונה
עת ישתוקו כל בני פרץ!
[ליצירה]
בס"ד
שכחתי עוד משהו.
התרשמתי שכל הפילוסופים מחפשים תמיד את השגת השכל. סבבה, זה מצויין. אבל צריך להבין שהאמונה בא-ל מעצם הוויתה (ראשון ואחרון, אחד מעיקרי האמונה ולא מעניין אותי שפינוזה!) מכריחה שיש דברים שאין השכל שלנו יכול להבין כי הוא מוגבל, ושאין שום דבר שהא-ל אינו מעליו (כי הוא ברא את הכל).
לכן אין לי בעיה עם זה שהפילוסופים לא מקבלים למחקר שלהם טענות שאותן הם מכנים חסרות משמעות, אבל מחקר זה דבר אחד ומציאות זה דבר אחר. וכן, אני אומר פה שהאדם לעולם לא ידע הכל ושכל מה שהאדם יודע מוטל בספק (שוב סליחה מהאנושות). זה לא אומר שכל הידע חסר משמעות, יש לו משמעות משום שהוא הוכיח את עצמו אבל אין וודאות בעולם.
[ליצירה]
נכון שזה שחוק, אבל גם לפני השואה אף אחד לא האמין שזה יקרה.
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה הצליחו לגרום לעם שלם לשנוא קבוצה מסויימת ללא כל סיבה נראית לעיין (אגב, האשימו את היהודים שהם לוקחים את כל הכסף של גרמניה, מדברים כל הזמן על הכספים שמושקעים בהתנחלויות, ההקלות שכבר לא קיימות).
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה עשו דמוניזציה מטורפת לאותה קבוצה.
בימים האחרונים אני מוצא את עצמי חושב יותר ויותר על הדברים הדומים. אמנם יש גם הרבה שוני: הרבה קשרי משפחה (מן הסתם הרבה יותר מאשר שם), הרבה אנשים שלא יתנו לדבר כזה לקרות.
גם לא מדובר על יהודים גלותיים חסרי אונים, רובם שירתו בצבא. וכן כל מני אפשרויות אחרות.
אבל מי שמכבה את הנורות האדומות (והרבה כאלו נדלקו לאחרונה) לא נכון הוא עושה. עמונה היא כבר לא נורה אדומה. עמונה זו השריפה שהתחילה לבעור.
[ליצירה]
בס"ד
WADE צודק\ת, לא חשבתי על זה. זה כמו לכתוב ביקורת על חיים של מישהו. האמת היא שזה ממש יפה שאתה מוכן לספר על זה. מעניין אותי איך הבחור הגיע לענין של הוז"ל ממה שאמרת לו ואם הפגישה עם הרב באמת פתרה את הבעיה החברתית או רק את בעית החטא הזה.
[ליצירה]
זה הקפיץ לי את הסיפור על הנסיכים שהמכשפה אופכת לברבורים ואחותם מכינה להם אפודות מסרפדים וכו', הצטמררתי מיד. אחר כך ראיתי את הכיתוב למטה והבנתי שכנראה יש קשר לחורבה. בעצם, למה לא רואים את החורבה?
נראה לי, שאם יש לחורבה משמעות, צריך גם לראות אותה,
ואם אין חבל לכתוב את זה למטה כי זה מבלבל.
[ליצירה]
עם כל הכבוד למרפי, הוא קצת עיוות.
צ"ל: חייך, מחר יהיה רע יותר - חייך, מחר יהיה טוב יותר (וחוזר חלילה).
{כלומר, כשטוב לך תדע תמיד שעוד יהיה רע, כשרע לך תדע תמיד שעוד יהיה טוב. ככה יקל לך לעבור את הכל ולשמוח}
תגובות