[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
רוצה קצת רקע?
אין בעיות! וואלטר רטנאו היה יהודי גרמני (בנו של תעשיין עשיר) שכבר מגיל צעיר- השתלב בפוליטיקה הגרמנית וכן בתעשייתה. הוא נחשב בעיני רבים (כמו הרבה יהודים לפניו ואחריו)- לגאון. בשנות העשרה של המאה ה-20, (לאחר מלחמת העולם הראשונה) הוא התמנה לשר החוץ של גרמניה. תפקידו ה'לא רשמי' היה: לשקם את גרמניה, בעיקר חברתית, מבחינת הקשר שלה עם המדינות שהיו אויבותיה במלחמה. הוא עשה זאת בהצלחה יתירה: הוא הביא להסכם הדדיות עם בריה"מ (שזה עתה נולדה...) ועם צרפת. אך כפי שאת יכולה להבין מהשיר, הלאומנים הגרמנים (שיותר מאוחר יהיו חלק מהמפלגה הנאצית) שנאו אותו שנאת-מוות וזממו לרצחו. בשנת 1922- הוא נרצח על-ידם, כשהוא נוסע לעבודתו בבניין-הממשלה. במותו- ערכו לו הלוויה ממלכתית. זהו, דומני שהרקע לשיר הוא די-סביר, ובפעם הבאה, אם אני כותב על איזו דמות הסטורית- נא לא להתעצל, ולבדוק באנציקלופדיה (או בGOUGLE)- מי הוא היה באמת. בסדר? ליל-מנוחה לך, הראל.
[ליצירה]
בירור מושגים
הבהרת את העמדה הפוליטית שלך ואת השקפת-עולמך בצורה יפה ואין לי בעיה עם זה. אני רק רוצה להעיר שז'אנר זה של כתיבה אינו קרוי שירה (וכדאי שגם בעלי האתר יבינו זאת). מה שכתבת זוהי פרוזה מחורזת, ויש לז'אנר מסוג זה שם מקצועי: קוראים לזה "מקאמה". אפשר למצוא סוג של ז'אנר כזה אצל יוצרים כמו חיים חפר או דידי מנוסי. שירה אמיתית היא משהו הרבה יותר מורכב, הרבה יותר נפשי, וכשקוראים זאת אפשר להבין ממילא שהכותב כתב מתוך השראה אמיתית. אל נא תקח הערה זו ללב. זו הייתה תגובה מקצועית גרידא.
תגובות