חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
[ליצירה]
מכיר
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
נ.ב. הבעל חיים טופס את הכל בפרטים .
לפיכך, אין הריבוי כשלעצמו שורש הע"ז, אלא רק ריבויי המושגים .
הוא , במעשיו אמנם אינו בטל כלפי שום אידיאה אך , מכיוון שנשמע לאינסטינקטים - בטל למעשה לחוקי הטבע - לאלוקים - ומהווה אבר באורגניזם הקוסמי וידיעתו את העולם (- האינטואיציה הפראית=נבואה=תפילת ההוויה=מוזיקת היקום) היא ידיעת אלוקים את עצמו.
אמונת הייחוד (מונותאיזם ) באה ל"אפרושי מע"ז"
ז"א ליצור מושג אחד אלטרנטיבי לריבויי המושגים (האלים) אך זה רק בדיעבד וד"ל.
וזוהי משמעות דברי חז"ל : עשה רצונך רצונו כדי שיבטל רצונו מפני רצונך
שאם אדם נכנע לחוקי הטבע , האדם הרמוני והטבע הרמוני ואין לו רצון אחר מלבד רצונו ית' וזוהי "...הברכה אשר תשמעו...".
נקודת המפגש בין השכל והחוש היא תודעת ה"אני" -
שאינו אידיאה (משום שטבע האידיאות לאגד כמה דברים תחת שם אחד ואילו "אני" יש רק אחד)
התורה מדריכתנו בדרך הטוב ובטוב אי אפשר לתת גדרים - כל מעשינו הם טוב ורע בערבוביה-
הגדרים (=ההלכה) הם רק "סייג לתורה"
והתבוננו באגדתא על משה שביקר בבימ"ד של ר"ע וד"ל.
אשמח לקבל תגובות\שאלות עד איסרו-חג (אני מתגייס)
לילה טוב ושבוע טוב!
שלכם,
רדף.
[ליצירה]
שלושת הערותי האחרונות :
'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים
"ינוד דן למשבתי" - משבתי
"יושיטי ראש השורה" - ראש שורה
"ויצמיאי געגועים" - יצמיאי
לא היו מחוסר הבנה אלא הצעות לשמירת המשקל
[ליצירה]
שמואל בטח חושב שאם "צמיתי השררה" ילכו לבאריקאדות, הם ימליכו אותו לדיקטטור עליהם ואז הוא יוכל לעשות כאוות נפשו כמו יוסף סטאלין, הגיבור הנערץ עליו.
דא עקא, שאם השכבות שמהוות פה את פועלי הבנין ואת מנקי הרחובות (כמה הם? 2% מהאוכלוסיה ? שמואל תתעדכן - היום רוב האזרחים אינם מ"מעמד הפועלים" אלא חיים הרבה יותר טוב ומשתייכים למגזר השירותים - ולא תודות להשגי הקומוניזם אלא דווקא בזכות התפתחות הקאפיטאליזם - בדיוק כמו שמארקס נ"ע ניבא) באמת יתקוממו הם יעשו משמואל ודומיו "על האש".
תגובות