[ליצירה]
הקטע שאב אותי לרגע לתוך הסיטואציה הקשה. גם אותי מפחידה המחשבה על המחשבה. זו שתבוא "אחרי".... קשה להגיד משפטים נוסך "יהיה טוב" כי הכל תלוי בנו, במה שנחליט, שנאחז, שנקבע. תודה לך על הכתיבה, זה חשוב לקרוא דברים כאלו.
[ליצירה]
לא נחלשת
הלהבה לא נחלשת, רק לפעמים זה נדמה, כי לפעמים מתעלמים מהלהבה ומנסים לשפוך עליה מים, אבל היא לא נחלשת כי כמו שאמרת- היא נשמה, ונשמות לא נחלשות, אנחנו פשוט מחביאים אותן לפעמים.
חוצמיזה זה יפה, כן ואמיתי. מסכימה בהחלט.
[ליצירה]
עדי,
אממממ..... זה יישמע קצת מוזר- אבל, אפשר להציע לך פלסטר?
אני די בעד שתצאי מהמים כי זה בטח שורף לך על הפצע, אבל לא שאלת אותי, אז רציתי לפחות להציע לך פלסטר.
שתהיה לך שנה טובה, שנה של יבשה ולא של ים.
[ליצירה]
קצת אבל הרבה
שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה-
תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב.
גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס...
[ליצירה]
"זה מורכב"
יש לי חברה שתמיד אוהבת להגיד: "זה מורכב" אבל כנראב שזו גם חלק מהבעיה שלנו, שאנחנו לא לגמרי מסוגלים להחליט ולשים את הנקודות במקום שצריך. אני ממש מסכימה וחושבת שיש מקום רב להעלות את הנושא ולהתדיין עליו- תודה על הארתך.
[ליצירה]
נושא מעניין לדיון...
אני מסכימה עם מה שכתבת, באמת כשעסוקים כל כך ב"לתפוס" את הרגע, פשוט מפספסים אותו. ויש גם את העניין של חוסר התמודדות עם המתרחש במציאות כשמתחבאים מאחורי העדשה. ובכל זאת, לפעמים תמונה שווה יותר מאלף מילים.
נושא מעניין לדיון, בכל אופן.
[ליצירה]
כואבת ולא מאשימה.
אני מבינה את כאבך דינה, כואבת איתך.
קשה לי עם המשפט האחרון- על כך שהעולם כמנהגו נוהג הוא חסר חיים. אמת. יש משהו אטום באנשים שלא מרגישים כלום בעת הזאת- אבל אין זה הופך אותם ל"חסרי חיים". זה הופך אותם אולי ל"מנותקים" מהעם, לאדישים, אפתיים- אבל ליבם ונשמתם במקומם מונחים- ברוך ה'.
תגובות