דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא...
דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון !
מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף.
אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים
אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב
או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו.
תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר.
אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד
אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו.
אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי...
כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות)
לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה.
[ליצירה]
בס"ד
דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא...
[ליצירה]
דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון !
מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף.
אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים
אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב
או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו.
תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר.
אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד
אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו.
אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי...
כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות)
[ליצירה]
לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה.
[ליצירה]
אחח!
כמה טוב לחזור לאתר...
לא הבנתי אם כוונת המחברת היא ציניות כלפי המושג "מוות על קידוש ה'" או רק מרירות.
(אני שואל בתור אחד שנכח בהלוייה ביום חמישי)
[ליצירה]
ב"סיומות לא מתחרזות" התכוונתי שהברות המשמשות סיומות סטנדרטיות (כגון "-ים" לציין רבים במין זכר או "-ות" לציין תכונה) לא יכולות להיחשב במנין ההברות הנחרזות.
לכן לא חורזים "חרות" "הזדמנות" אך אפשר לחרוז "חרות" עם "מרות" לדוגמה
[ליצירה]
תודה על ההערכה!
לדעתי העולם בא לתקן פגם מסויים בעולם הרוח
שמציאות האדם הוא שיקופו (של הפגם דהיינו) בעולם החומר.
כלומר, האדם הוא היחיד מבין היצורים שמסוגל להערים על חוקי הטבע ולמרוד בהם (דהיינו לא להשמע לאינסטינקט) כלו' למרוד בקב"ה.
התורה, לדעתי, מדריכה אותנו להשמע לחוקי הטבע במצוותיה
(אם ההבנה של חולשות האדם, ועיין פשט הכתובים לגבי אסורי תגלחת של נזיר, לעומת כהן לעומת ישראל)
למעט המצוות הפולחניות (ואיני מתכוון לשבת וכשרות אלא לקרבנות מילה וכד') שבאו לחנך ולגבש את זהותינו כ"קהילת הברית".
ישנם שני סוגים של השגה אנושית את העולם:
ההשגה הרגשית-אינסטינקטיבית
ההשגה השכלית-מושגית
הראשונה, לדעתי, היא בלתי אמצעית, משום שבה מתבטלת אישיותו הפרטית של היצור ומתמזגת אם ידיעת אלוקים את עצמו.
השניה, לעומת זאת, היא "מסך" המסתיר את הראשונה והנובעת מהיותנו אנשים.
היא נובעת ממציאות השקר בעולם שדורשת ניפוי השקרי מן האמיתי.
החשיבה היא אחד מן השתים:
או הסבר החושים
או תעתוע בחושים
מאז "אכילת עץ הדעת" האנושות מזככת את המושגים מהאי דיוקים המאפיינים אותם על מנת לחזור למצב האינסטינקטיבי הראשוני.
תגובות